אישיות לוחמנית זוהי אישיותו של אדם אשר נמצא כל חייו במלחמה גלויה או סמויה ,בהתנצחות בלתי פוסקת ובצורך עצום מתמשך ועצום להיות במצב של עירנות התגוננות אקטיבית ומתקפה . החיים עבורו הם כמעין שדה קרב שחייבים לנצח בו. הוא/היא חייבים להתנהל ולהיראות בו כמו לוחם חזק ומתקיף ראשון ,להפחיד את היריב ולגרום לו להזהר ממך.
כולנו לומדים במהלך חיינו כבר כילדים להילחם על עצמינו, על רצונותינו על האינטרסים שלנו ומפתחים מגוון של כלים נוספים להשיג את מבוקשינו ,לומדים לקבל ולהשיג אך עם הזמן גם להכיל ולתת .
כולנו גם לומדים עם הזמן חלקינו בכישרון רב יותר מתי כדאי וחשוב להילחם ומתי לוותר לראות האחר ולהשיג את מבוקשינו בדרך מתאימה.
אדם ,גבר או אישה לוחמניים עושים זאת כי זאת הדרך להתנהלות בעולם אותה למדו במהלך התפתחותם .
זוהי דרך כביכול אקטיבית שמתעצבת בדרך כלל בגיל צעיר דרך שיכולה בקלות להפוך למוטיב מרכזי באישיותם . אם כי ישנם מקרים של נשים או גברים שגילו את הדרך רק כמבוגרים-התעוררו עם תחושה עמומה שכל חייהם ויתרו והפסידו ולא עוד .
בבסיסה של אישיות זו קיים חוסר אימון באנשים, בטוב ליבם, בכוונותיהם הטובות וחוסר אמונה בכך שאפשר להשיג מטרות ,יעדים ובכלל דברים בעולם ובחיים בדרך של משא ומתן חיובי רגוע והולך לקראת האחר .
מבין כישוריה של אישיות זו קיים חוסר ביכולת להשהות להכיל ולהמתין במצב של משא ומתן ריגשי או אחר ועל כן מיעוט יכולת ללמוד מן האחר.
על אנשים אילו להיות בערנות תמידית לגבי מה שרוצים לעשות להם, לקחת מהם או לסדר אותם .
אישיות לוחמנית אינה יכולה להרשות לעצמה להיות במצב של נחיתות כשלהו, במצב של להכיל את מה שקורה סביבה או במצב של אמונה שמישהו רוצה בטובתה .
שם המשחק הוא לא להצטרך ולא לסמוך על אחרים ,לא להיות בעמדה נחותה כלשהי במשא ומתן ולא להיראות מרוצה וסומך כל זאת בכדי ליצור באויב רתיעה יראה ואולי זהירות וחולשה..
כולנו נתקלים מידי פעם באישיות מסוג זה ותמהים לעיתים מה הוא או היא כל כך תוקפניים ,חשדניים ומתנצחים על כל צעד ושעל . וכל זאת ולאו דווקא מתוך פגיעה עלבון או אגו.
בהתנהגותה של אישיות לוחמנית נוצרה כמעין התניה תמידית לכל אינטראקציה בינאישית: להגיב בתגובת עמדה פותחת מבוהלת שהדרך להתגבר עליה זוהי היכון למלחמה וכביכול לעטות עמדה רגשית המנטרלת חרדה ויוצרת תחושה של פסבדו ביטחון . כלומר התפתחה לוחמנות על מנת לא להרגיש את החרדה הנצמדת אוטומטית לאינטראקציה.
במשך הזמן התגובה של היכון למלחמה קיבלה חיים משלה והאדם תופס את החיים מבעד לפרספקטיבה זו. והקשה מכל הדפוסים הללו הופכים עם הזמן לבסיס המרכזי של האישיות וכל השאר מודחק ומורחק מן התודעה: הפגיעות החדה, צרכים בקרבה ועוד.
בסופו של דבר בדומה שאישיות כפייתית אישיות זו מצטמצמת לפעולה במנגנונים שלא מאפשרים לאינטראקציות בינאישיות אחרות רק עם אנשים מאד מסוימים בסביבתה. הדבר גורם לחוסר התפתחות של כלים וכישורים אחרים כמו אמפתיה ,חמלה הקשבה אחרת לאחר. ולמעשה נוצרים יחסים לא אותנטיים עם הסביבה.
במישור החברתי יכולה להיווצר התרחקות של אנשים ,טינה נגדית ותחושה של הסביבה החברתית שהאדם אינו נעים, אינו תקשורתי, נגטיבי, שולל כל סיכוי ונילחם ללא סיבה.
הבידוד החברתי מחזק באדם את התחושה שדרכו צודקת ,יש להמשיך ולהילחם ובמצבים הקיצוניים האדם נישאר מובס ומרוקן.
הדרך של האישיות הלוחמנית להרפות היא קשה אמנם ,אך מודעות לאוטומטיות של התגובה ללוחמנות הלא במקומה יכולה להתפתח וההקשבה וההשהייה יכולה ללמד אישיות זו לראות דברים אחרת .כמובן שלעיתים דפוסים שכאלה השתרשו והפכו לחלק מאופיו של האדם ועם הזיקנה אך לתחושת כוח . "בזה כוחי ככה אני, זה אופיי" הופך לעיקשות בלתי נגמרת. הסביבה יכולה לעמת את האדם עם הדפוסים האוטומטיים שכלל מדלדלים את נפשו של האדם.
