One of the human's thoughts challenges that can lead to an exciting look at terrible catastrophic phenomena like the Corona epidemic is to give up for a moment our usual causal explanation Give up thinking only on causes – on what are the reasons for the spread of the virus or what is its scientific nature
להיות הכישלון של האב כמלכודת נפשית
כשלון האב יכולה להוות זהות הרסנית לא מודעת שילד יאמץ לעצמו ותוביל אותו בחייו . מקרים אלו הינם לעיתים קרובות מיקרים של חיבור בין ילד חזק ומוכשר, ילד הישגי בעל צרכי נראות חזקים ונטייה אינדיבידואלית ומרדנית . ילד הזקוק במיוחד ליחס אוהב ומאמין אשר נולד לאב שהוא דומיננטי ,תחרותי בעצמו ,בעל חשיבות עילאית בפרסונה מצליחה
אפדימיית הקורונה תכלית ומשמעות ליחיד ולכלל
אחד מן האתגרים האנושיים שיכולים להביא לדרך הסתכלות מעניינת גם של תופעות נוראיות כמו אפידמיית הקורונה, הינה לוותר לרגע על ההסבר של הסיבות ,הגורמים –בגלל מה קרו הדברים ומה טבעם המדעי ולאמץ ראייה תכליתית המתעניינת ב-לאן מוליכים הדברים ,מה זה בא להראות, לאיזה שינוי יביא. להבין לגבי משמעות התופעה עבור העתיד גם ברמת הכלל וגם
פרומתיאוס בורא האדם וכירון המרפא הפצוע כמעצבי התודעה האינושית
פרומתיאוס ,הטיטן החושב קדימה יסמל עבורנו את העיקרון והכוחות היצירתיים והבוראים באדם . את הכוחות הבוראים ,המחדשים המפיחים חיים לעיתים על אפם וחמתם של הדורות הקודמים . פרומתיאוס הוא עבורנו העיקרון שיברא וידאג לאינטרסים של ברואיו . הטיטן פרומתיאוס דור שליפני האלים הוא כמעין ניצוץ האלוהים באדם הקיים כבר לפני הדיפרנציאציה הארכיטיפית וההכרה בטוב וברע
על הנשי אצל נוימן ועל הפחד ממנו עבור הגבר ועבור האישה
הבנת הנשי, אומר נוימן, חשובה גם עבור הפרט אך גם לשם ריפוי החברה. ההיסטוריה והתפתחות התודעה במערב היא בעיקרה גברית גם במשמעות של מכוונות לפעילות וגם בהיותה מובילה לחיזוק הפטריארכליות של התרבות והחברה. בהקדמה לספר "הפחד מן הנשי" (Neumann, 1952), שנכתבה בתל-אביב, כותב נוימן כי המאמרים שלו על הנשי נכתבו כתגובה לחד צדדיות של ערכי
פליני: שמונה וחצי,חלומות,דימיון ומטה סינימה
לאחר הדולצ'ה ויטה איבד פליני עניין בחיקוי של החיים היומיומיים ופנה פנימה לביטוי עולמו הפנימי של הבמאי.הקולנוע של התבוננות עצמית אותו יצר, צפה למעשה את מה שיקרה בעולם של האמנות בכלל. השינוי אותו עבר פליני היה בחלקו תולדה של המפגש עם רעיונותיו של יונג על מבנה הנפש והלא מודע בפרט. הוא נפגש עם רעיונות אילו
להיעשות הורה תהליך הדדי ומפתח
ה"קומפלקס התרבותי"[1] של להיות ההורה האידיאלי, מכניס הורים צעירים ללחץ גדול ולא מאפשר להם לראות בתהליך הזה התפתחות הדדית שלם עם הילד. בכדי לשחררם מן השאיפה הבלתי מציאותית להיות לכאלה יש דרך לראות את תפקידם כמתפתח במהלך החיים.יהיה עליהם להבין ולקבל שגם לארכיטיפ ההורה יש צל-צד אפל. הצל של ההורות, צלה של האם וצלו של
הפן הרוחני בטיפול הנפשי
הגישה היונגיאנית לנפש ולטיפול בה, ובתוכה דרכו של א.נוימן, נותנת מקום מרכזי לרב ממדיות של מישורי הפעולה והחוויה הנפשית בתוכה (נוימן, 2013). גישה זו מתייחסת למישור המציאות בה אנו פועלים ומודעים רב הזמן, נותנת מקום למישור הארכיטיפי בו פועל הלא מודע האישי והארכיטיפי מתחת לפני השטח ותוך כדי הטרנספרנס הטיפולי, וכן נותנת מקום מרכזי לקשר
ביקורתיות כמלכודת נפשית
האם המטרה של הביקורת הינה שיפור, קידום,היזון חוזר, או שחרור כעסים, צרכי שליטה,חיסול חשבון ועוד …. כולנו יודעים ,כי מתן ביקורת בכל תחום שיהיה :בחינוך בהורות בזוגיות או בעבודה ,היא לעיתים הכרחית ,מקדמת ,מפתחת ,שופכת אור נוסף על מה שאנו עושים ועוזרת בהשתפרות ובמודעות עצמית . האחר תמיד רואה אותנו מאותה נקודה בה איננו
Inability to forgive as a psychic trap
Forgiveness is an emotional mental mechanism that is most important for cleansing the soul, relieving stress, improving mental health, and correcting our relationship with the environment. An emotional mechanism helps us bring us closer to others and ourselves. Sometimes this mechanism does not work, is not developed, or gets stuck because of; Serious emotional impairments