הצבר והיהודי הנודד הפכו לקומפלקסים תרבותיים שיצרו פיצול בין היהודי והישראלי החדש במדינת ישראל שהוקמה על רקע של תקומה ,שואה, עם רוח של גאולת הארץ ,התחדשות ויצירת יהודי חדש-הצבר. מתוך המצב ההישרדותי והבניה החפוזה, נוצרו שני קומפלקסים תרבותיים של היהודי הנודד והצבר ופיצול גדול ביניהם לגבי שני הדורות הראשונים . הפיצול מנע התחברות אל העצמי
פסיכולוגיה לכל אדם
המנהיג המופרע-מנהיגות והפרעת אישיות
אדם המביט על המנהיגים השונים השולטים כיום בעולם הכביכול נאור ,הדמוקרטי המתקדם ,לא יכול שלא להבחין שחלקם של המנהיגים העכשוויים הבולטים מאופיינים מצד אחד במנהיגות מיוחדת ושונה, בהבטחה להבאת שינוי ,בכריזמה ובכישרון להצלחה ברמה אישית ובעסקיהם הפרטיים, ומן הצד האחר הם בולטים בנרקיסיזם, , שולטנות ,רודנות, מוזרות , אקסצנטריות חוסר קשר אמתי לעם ואגו מנופח
הנאמנות ,חמישים גוונים לה וניגודים רבים
הנאמנות, חמישים גוונים לה וניגודים רבים ,היא מילה חיובית ושלל תכונות יפות עומדות מאחוריה. אך היא מורכבת ומלאת ניגודים וקונוטציות למיניהן . הנאמנות מייצגת סידרת תכונות שונות ומשונות שאפשר להשתמש בהן בכוונים שונים חיוביים ושליליים : כערך נעלה מצד אחד, כחולשה במצבים אחרים וכניתנת למניפולציות שונות בהקשרים פוליטיים ואחרים . הדרישה לנאמנות מן האחר או
האישיות המתהפכת
כולנו מכירים את אותם אנשים בלתי יציבים בעלי רגישות על ופגיעות חזקה, אשר לעיתים ,תוך רגע ואפילו יום אחד, או שעה אחת ,יכולים להפוך את פניהם כלפינו; נעשים זועמים ,כועסים ,חמוצים ,מנתקים קשר . לעיתים לא נבין למה , מדוע? איזו טעות נוראית עשינו מה אמרנו ,מה שכחנו ,או במה חטאינו … אילו אנשים בעלי
האישיות החמוצה
כולנו מכירים את הטיפוס ,הוא או היא, שתמיד משדרים חמיצות ואי שביעות רצון . הטיפוס המאופיין בעיקום הפנים ובביקורת החמוצה שיכולה להיות תגובה כלפי כל דבר שקורה סביבם . כל דבר שעושה האחר, כל דבר המקבלים ממנו או כל דבר בו משתתפים הופך מיד או עם הזמן לחמוץ . הסביבה אף פעם לא יכולה לספק
אישיות לוחמנית
אישיות לוחמנית זוהי אישיותו של אדם אשר נמצא כל חייו במלחמה גלויה או סמויה ,בהתנצחות בלתי פוסקת ובצורך עצום מתמשך ועצום להיות במצב של עירנות התגוננות אקטיבית ומתקפה . החיים עבורו הם כמעין שדה קרב שחייבים לנצח בו. הוא/היא חייבים להתנהל ולהיראות בו כמו לוחם חזק ומתקיף ראשון ,להפחיד את היריב ולגרום לו להזהר ממך.
דמות האב העכשווית
תקציר :" ארכיטיפ האב עם כל המקסים והנומינוזי שיש בו, כאשר הוא מתורגם להורה בכלל ולאב בפרט, חייב לעבור הומניזציה ולרדת למקום אישי ולגרסה החד פעמית שיש לכל אחד מאתנו, גם כחלק מאתנו כבנים או בנות לאב וגם בהמשך, כאב, כאם וכאדם. המאמר הנוכחי ינסה לגעת ולעדכן את מופעיו של ארכיטיפ כפי שבאים לביטוי בתקופתנו
החלום השבועי -סבא שלי מת שנית
חלמתי שאני בבית של סבא שלי שנפטר לפני 14 שנה בערך, חלמתי שאבא שלי (הבן שלו) איתי וסבא חולה , באיזשהוא שלב אני ואבא חזרנו הביתה אחרי שטיפלנו בו וסבא היה תשוש, יש לציין כי סבא בא לי. בחלום הרבה בזמן האחרון בכל מיני קונוטציות , חלמתי שאבא מגיע הביתה באחד מהימים ופשוט בוכה שהוא
החלום השבועי-"מפגש עם סבא"
"חלמתי שאני אצל סבא שלי זכרונו לברכה בבית. הבית זהה לחלוטין למציאות. סבי נפטר לפני 14 שנה בערך אבל עדיין הדמות שלו הייתה לי בחלום עם מכנס חום וחולצה לבנה מכופתרת והמשקפיים שתמיד נהג ללכת איתם. כל המשפחה אצלו בבית – האחים ההורים ואני, נשארים לישון אצלו ומדברים המון. חלמתי שהוא מנסה להגיד לי משהו
זהות שייכות ותסביכים חברתיים
הזהות האישית ,עם מה ועם מי אנו מזדהים, השייכות שלנו על סוגיה החברתית ,העדתית תרבותית ,המקצועית, ובתוך המקצוע לאיזה כוון נלך ,ההגדרה העצמית והמקום הפיסי שלנו (בית ארץ עיר) כל אלה הם חלק מאתנו וכן חלק חשוב מהגורמים שמחזקים את האדם את נפשו את אישיותו ואת תחושתו בעולם . נושא זה של שייכות מקבל ביטוי