סיפור הנרטיב של עצמינו :האם לספר את הנרטיב של עצמינו מתוך אגו ,מתוך התרברבות של גבורה, או האם לתת מקום לכל האספקטים ולהיות מרוכזים בהבנה אמיתי של עצמינו מתוך אמפטיה … שיר 9 –הקיקלופ בהמשך כפי שראינו, מספר אודיסאוס לפאייקים -השייטים ולמלכם את התלאות שעברו עליו מהתחלה מסוף המלחמה ועד היום. לפני שמתחיל לספר הוא
פסיכו-מיתולוגיה ואגדות
אגדות ומיתולוגיה כמצבים ארכיטיפיים וסימליותם למצבי חיים
אודיסאוס חוזר הביתה-בבקתת הרועה ,המפגש עם הבן טלמכוס ותפקידה של אתנה עבור שניהם(8)
שיר 13 אודיסאוס חוזר הביתה, ההגעה הפיסית וההגעה הנפשית לבית החיצוני והפנימי הסיפור האחרון שאודיסאוס סיפר ליורדי הים-פאייקים היה כיצד הגיע לאי אוגיגיה המקום האחרון בו שהה ולמעשה התמכר אליו ואל קליפסו האישה –האלה הנצחית שגרה בו . הוא ניתקע שם לכמה שנים ממש לפני הגעתו לאי הפאייקים. בסיפורו מספר אודיסאוס כי לאחר שהתרומם בגבורה בזמן
שירים 13-14 (7) אודיסיאוס אחרי כל התלאות מגיע לאיתקה פסית ועם הזמן נפשית ,המפגש עם הרועה אומיוס
ההגעה הביתה אחרי תלאות וטראומות והמפגש עם מה שנטשת אינו כה פשוט.החוזרים התשושים זקוקים לאנשים,לזכרונות ולדמויות מעוררות אימון ואודיסיאוס בתחילה בעזרת אתנה כדמות פנימית נשית ואחר כך על ידי הרועה-רואה מתגלה אט אט ומוותר על סיפורים ו"תחמונים והתפתלויות " שכה מאפיינים אותו . הסיפור האחרון שאודיסאוס סיפר לפאייקים היה כיצד הגיע לאוגיגיה המקום האחרון בו
ירידה לשאול מרכזית במסע החזרה הביתה ( אודיסיאה 6)
ירידה לשאול מרכזית במסע של החזרה הביתה. המסע דורש לעבור טלטלות קשות, מכשולים התמודדות ונחישות ,לא פחותים מאלה שהיו במלחמה. בין השאר דרושה יכולת היזכרות, ידיעת רוחות וכוונים, והכרת עולם הרגש והרוח המסומל דרך השאול. בשירים 10,11,12 נפגוש את המכשפה כירכה ,הירידה לארץ המתים ואת מקום החוויות הללו בחזרה הביתה שיר מספר 10- איש הרוחות,
השחרור מההתמכרות, מבת האלמוות ומן הכישוף ,העלאת זכרונות ושחרור רגשי( אודיסיאה 4)
השחרור מהתמכרות מבת בת האלמוות ומן הכישוף של קליפסו – שיר חמישי , השחרור מדברים להם אנו מתמכרים בהם אנו שוכחים את עצמינו או נמצאים במעגל קסמים בו נפשינו תקועה האלים מתכנסים ומחליטים לשלוח את הרמס לצוות על קליפסו שתשחרר ותשלח את אודיסיאוס. זהו שחרור הגבר מהאישה -אלה, האישה הניצחית, בת האלמוות ,ירידה לקרקע ומימוש
האודיסיאה כמסע הביתה -שיר ראשון,מצב העניינים והתעוררות למסע (2)
התעוררות למסע, לקראת השתנות ,לקראת התפתחות חדשה ומסע שהוא בעצם חזרה, התאחדות ,השלמה, השירה ההומרית מתחילה בפנייה למוזה, לזיכרון היצירתי. הפנייה למוזה הינה חלק מהכתיבה של המשורר. המוזה צריכה להזכיר למשורר והמשורר מזכיר גם לדמויות הפועלות בסיפור, אך גם לנו ,השומעים האמורים לעבור קתרזיס בעת האזנה ליצירה. ברור שהומרוס הוא יווני ובדרך כלל מהלל אותם
האודיסיאה ,החזרה הביתה -פירוש פסיכולוגי למסע אודיסאוס (1)
יש בידינו מספיק עדויות כי האיליאדה והאודיסיאה ספר הספרים היווני ,הם תוצרים קולקטיביים ולא יצירתו הבלעדית של משורר אחד ודווקא משום כך יכולים שירים אילו להוות עבורנו כפסיכולוגים ואנשים כשירה המבטאת תהליכים ארכיטיפיים , אישיים וקולקטיביים. זוהי שירה המשתמשת לרב בדמויים, בסמלים ובתיאורים רוויי דיוק כמו סיפורו של החלום הגלוי . הומרוס, שהמיתולוגיה העוסקת בו
המכשפה ומשמעותה באגדות בחיים ובטיפול
המכשפה באגדות בחיים ובטיפול ,היא אחד מסמלי הצל של הנפש המבטאים את הפן השלילי ,המכוער ,המאיים והדוחה –מושך של הנשיות והאימהות . היא מסמלת את הכוח המכשף, המפחיד
משמעות נפשית ורוחנית של המפגש עם עולם המוות במעברי חיים, תודעה ויצירה
משמעות נפשית ורוחנית של מפגש עם עולם המוות קשור גם במעברי חיים וגם במעברי תודעה ובתהליכי יצירה. תופעת המוות נמצאת אתנו בתוך החיים עצמם לאן שלא נפנה, בטבע אשר סביבנו, בתקשורת ,בחדשות היום ובכלל בתרבות באמנות . אך עובדת המוות שלנו או של הקרובים לנו ,היא בלתי נסבלת ,אינה פשוטה לעיכול, לקבלה ,להבנה כך היה
להרוג את ההורים, המשמעות הפסיכולוגית אדיפוס והורסטס Killing the parents, the psychological meaning of the heroes Oedipus and Orestes
להרוג את ההורים, המשמעות הפסיכולוגית של מעשה זה והשימוש של שני המיתוסים על אדיפוס והורסטס אחד מול השני הינו הנושא של מאמר זה. , English translation at the end of the article נושא זה של הרג ההורים על ידי ילדיהם והעונש על כך העסיק את האנושות מקדמה דנא, המאבק הבין-דורי העיקש מופיע במיתוסים רבים באגדות