לשם ריפוי עצמי של טראומה האדם חייב למלא כמה תנאים: ראשית, שתהיה לו הכרה עצמית בפצע הנפשי שנושא, נחוץ לו מאד שיהיה החיבור הריגשי לחיים עצמם. חשוב שתהיה לו ידיעה וערנות לסכנה שעל אישיותו עלולה להשתלט דמות הקורבן או השורד התמידי, התוקפן, הלוחמן התמידי, או האדם המחפש פיצוי בכל במקום ,אלא שיזדהה עם האדם החי
תהליך האינדבידואציה
מאמרים ופוסטים על התפתחות הנפש // תיאורייה
מסע החורף :מסע בנבכי נפש האמן -מסע לעצמיותו לעצמיות האדם
אפשר לראות במחזור השירים מסע החורף שהוא מסעו של שוברט, מעין יציאה למסע אינדיבידואציה – מסע של "להיות עצמי" בכלל ומסע אל נבכי הנִיגְרֶדוֹ, החלקים השחורים שבתוכנו. דרך מסעו של מילר-שוברט נכיר דימויים הקשורים בנטישה, בדיכאון, באבדן, בייאוש ובתעתועי ההכרה. המחזור הוא כמסע לילי: אפלה, קרח וקור שוררים בו, ומצוקות של בדידות ופירוד. הצליל –
פליני: שמונה וחצי,חלומות,דימיון ומטה סינימה
לאחר הדולצ'ה ויטה איבד פליני עניין בחיקוי של החיים היומיומיים ופנה פנימה לביטוי עולמו הפנימי של הבמאי.הקולנוע של התבוננות עצמית אותו יצר, צפה למעשה את מה שיקרה בעולם של האמנות בכלל. השינוי אותו עבר פליני היה בחלקו תולדה של המפגש עם רעיונותיו של יונג על מבנה הנפש והלא מודע בפרט. הוא נפגש עם רעיונות אילו
להיעשות הורה תהליך הדדי ומפתח
ה"קומפלקס התרבותי"[1] של להיות ההורה האידיאלי, מכניס הורים צעירים ללחץ גדול ולא מאפשר להם לראות בתהליך הזה התפתחות הדדית שלם עם הילד. בכדי לשחררם מן השאיפה הבלתי מציאותית להיות לכאלה יש דרך לראות את תפקידם כמתפתח במהלך החיים.יהיה עליהם להבין ולקבל שגם לארכיטיפ ההורה יש צל-צד אפל. הצל של ההורות, צלה של האם וצלו של
הגיבורה בתקופות חיים בעולם האקטואלי ובהתפתחות הנפשית
במאמר זה נתייחס לגיבורה בתקופות חיים ,למעשי גבורה כמסמלים תהליך התפתחותי אישיותי-נפשי-רגשי . אותם התגברויות של הגיבורה ביחס למשימות של שלב חיים ,בהקשר של חברה נתונה ,תקופה והטיפוס של האישה : נתאר את התפתחותה הנפשית והתפקודית של הבת: הן בילדות ,בנערות ,בהתבגרות ,והן של האישה כאישה צעירה ,כאם, כאישה בוגרת בחצי השני של החיים ונסיים
כל אחד והאיתקה שלו-חזרה הביתה כתהליך אל העצמי
אודיסאוס ישמש עבורנו דוגמא למסע או תהליך נפשי של החצי השני של החיים, של האינדיבידואציה בחצי השני כשאדם חוזר מן המלחמות הקולקטיביות או הפרטיות שלו. לא משנה היכן ומתי ,מלחמות, גם אם הן בלתי נמנעות ואפילו בעלות הישגים, הן קשות לנפש ומנתקות . הן מרחיקות את האדם מעצמו ,הן הולמות בו בפחד ,הן מפתחות
הזדקנות וזקנה דימוי ומציאות- ההתמודדות וההתפתחות הנפשית בחלק האחרון של החיים
בלב ליבן של הבעיות בגיל המבוגר קיים קושי בהסתגלות לשינויים ולאתגרים הגדולים העומדים בסף הזקנה. בניגוד לגדילה לבנייה ולצורך בהתחזקות ולהגדרה עצמית של החצי הראשון של חיינו אילו שינויים חיצוניים ופנימיים קשים המלווים בעיקר בירידות ,באובדניים ובהיחלשות הגוף . סידרה של משימות שונות בגיל המבוגר המלוות תהליך של אינדיבידואציה, חשובות עבור ההסתגלות ומאפשרות את המשך
אינדיבידואציה: היות האדם הוא עצמו, המקורות, הדרך והיעדים
אינדיבידואציה, היות האדם הוא עצמו, התהליך אשר בעזרתו אדם נעשה באופן פסיכולוגי בלתי מתחלק כלומר נפרד, ישות בלתי מחלקת של שלם הוא נושא מורכב ובעל ניגודים . אינדיבידואציה ,היות האדם הוא עצמו הוא נושא מרכב משום שמחד גיסא הוא מושג הנותן לנו לשרטט איזו סכמה של תהליך כללי ארכיטיפי הטבוע באדם ,המאפשר לו להיות במקביל למאורעות