יום הולדת יכול להיות יום של שמחה או יום של פורענות, איך זה קשור לאהבה עצמית וליכולת לתת ?. יום הולדת הינו יום טעון ומעורר ציפיות . כי מכל ימי השנה זהו היום המיוחד לכל אדם ,כי זהו היום שבו החוגג הוא מרכז תשומת הלב וכולם סביבו, כי הוא יום שבו חוגגים איתו את העובדה
Demons and spirits around the dying member of the family
As the birth also the death is a critical point that our control is limited Uncertainty leads to helplessness, anxieties ,and huge need for control is taking place. o As the birth also the death ,are both two phenomena that arouse a new difficult dynamics in the family of which often
שדים ורוחות על מיטת הנוטה למות
כמו הלידה גם המוות הוא נקודה גורלית ,אשר השליטה שלנו עליה מוגבלת . אי הודאות מוליד חוסר אונים , חרדות וצורך לשליטה בלתי מציאותית במצב . כמו הלידה גם המוות הן שתי תופעות ,המעוררות במשפחה דינאמיקה חדשה וקשה ,המלווה פעמים רבות בקונפליקטים עזים ובהצפה של חומרים לא מודעים ,שזמן רב הודחקו. כמו הלידה גם המוות
המנהיג המופרע-מנהיגות והפרעת אישיות
אדם המביט על המנהיגים השונים השולטים כיום בעולם הכביכול נאור ,הדמוקרטי המתקדם ,לא יכול שלא להבחין שחלקם של המנהיגים העכשוויים הבולטים מאופיינים מצד אחד במנהיגות מיוחדת ושונה, בהבטחה להבאת שינוי ,בכריזמה ובכישרון להצלחה ברמה אישית ובעסקיהם הפרטיים, ומן הצד האחר הם בולטים בנרקיסיזם, , שולטנות ,רודנות, מוזרות , אקסצנטריות חוסר קשר אמתי לעם ואגו מנופח
רצון מסורס ומטושטש כמלכודת נפשית-צורך באישור מתמיד
כולנו בעלי רצון , כוח רצון ,היווי ותשוקה לממש את מהוויינו! אך כוח מניע זה של רצון ,הוא לעיתים כבוי ,לעיתים אינו ברור ולעיתים הססני ודורש חיזוק . לעיתים דרוש לו לאדם אור ירוק ,הסכמה מנגד או אישור עד שייתן לו ביטוי ויממש אותו . לעיתים מעצור שכזה ברצון או בתשוקה ,יגרום עם השנים לכהות
חוסר יכולת לסליחה כמלכודת נפשית
סליחה הינו מנגנון רגשי נפשי החשוב ביותר להתנקות הנפש, ,להשתחרר ממועקות , לשפר את הבריאות הנפשית ולתקן את יחסינו עם הסביבה. זהו מנגנון רגשי העוזר לנו לקרב אותנו לעצמינו ולאחרים. לעיתים מנגנון זה אינו פועל, אינו מפותח, או לחלופין נתקע בגלל; פגיעות רגשיות קשות ב"אני" שלנו שלא תמיד הם עצמן קשורות לעניין הנוכחי על הפרק
חומר אדמה ובוץ-נפלאותיה של האם הגדולה והמתמירה בעבודת הקדרות
חמר ,אדמה ובוץ נפלאותיה של האם הגדולה ומהתמירה (טרנפורמטיבית)[1].בעבודת הקדרות.. מהו אותו קסם מהלך של העבודה בחומר הראשוני האדמתי הזה ,האם זה המגע ותחושת הבסיס שנותן , המשחק הרטוב בבוץ ובחול- העידון (הסובלימציה ) ,האם זו יכולת העיצוב הקלה של החומר או יכולת השתנות ותכונותיו הפשוטות של החומר ? . או האם זו העל זמניות
כל אחד והאיתקה שלו-חזרה הביתה כתהליך אל העצמי
אודיסאוס ישמש עבורנו דוגמא למסע או תהליך נפשי של החצי השני של החיים, של האינדיבידואציה בחצי השני כשאדם חוזר מן המלחמות הקולקטיביות או הפרטיות שלו. לא משנה היכן ומתי ,מלחמות, גם אם הן בלתי נמנעות ואפילו בעלות הישגים, הן קשות לנפש ומנתקות . הן מרחיקות את האדם מעצמו ,הן הולמות בו בפחד ,הן מפתחות
סינכרוניסיטי-על הקשר הנסתר שבין רוח לחומר
סינכרוניסיטי- על הקשר הנסתר שבין רוח לחומר : קשר א-סיבתי של משמעות כמחבר בין אירועים מנטליים ומצבים ממשיים בטיפול ובחיים בכלל .״מה שאין ברצוננו לדעת על עצמינו והגיע זמנו להיגלות יבוא אלינו מבחוץ כגורל״ הוא משפט מפורסם של יונג. המשפט נותן מקום לקשר מיוחד בין החוץ והפנים בין החומרי והמנטלי ומייחד את משמעות האירועים ואת הממד
הנאמנות ,חמישים גוונים לה וניגודים רבים
הנאמנות, חמישים גוונים לה וניגודים רבים ,היא מילה חיובית ושלל תכונות יפות עומדות מאחוריה. אך היא מורכבת ומלאת ניגודים וקונוטציות למיניהן . הנאמנות מייצגת סידרת תכונות שונות ומשונות שאפשר להשתמש בהן בכוונים שונים חיוביים ושליליים : כערך נעלה מצד אחד, כחולשה במצבים אחרים וכניתנת למניפולציות שונות בהקשרים פוליטיים ואחרים . הדרישה לנאמנות מן האחר או