האקלים הפסיכו-אסטרולוגי בתוכו נולדת נפשנו מורכב מארכיטיפים וסמלים המשקפים את מצב היקום ברגע הלידה.
האסטרולוגיה הינה שפה סימבולית המקשרת בין מערכת השמש השותפים בתוכה ,הזמנים המרחבים ויחסי הגומלין ביניהן לבין הכדור עליו אנו חיים .היא גם מקשרת בין המקרו -מערכת השמש וכדור הארץ בתוכה לבין המיקרו- העולם הנפשי הן הקולקטיבי והן האישי.
הסימבוליקה של שפה זו מתבטאת בכך שכל פלנטה מבין כוכבי הלכת מקבל את סמליותה בהשפעת נתוניה האסטרונומים וכל התייחסות לזמן חלל ומרחב מקבלים גם הם סימבוליקה בהתאם לנתונים הפיסיקאליים שלהם.
גם השפה הנפשית וגם שפת האסטרולוגיה המודרנית ,שבשניהן קיימת השפה הסימבולית בנויות בתכליתן ליצור סדר ובהירות במבנה הנפשי של האדם מתוך התחשבות במבנה ארכיטיפי דינמי רב ממדי. אחת האפשרויות לראות את הקשר בין המקרו מערכת השמש ובין המיקרו הנפש הפרטית הינה בעזרת עיקרון הסינכרוניות שהוא בעל משמעות שיש להבינה. עקרון זה מדבר על בו זמניות של התרחשות של דברים. למשל: אם מערכת השמש הייתה בו זמנית במצב מסוים שבו נולדה נפש חדשה ,צירוף המקרים יכול אולי ללמדנו משהו על הבו-זמניות הזו.
כלומר אם נסכים לאמץ את עיקרון הסינכרוניות כממד משקף, מעורר חקירה והתבוננות עבור הנפש הפרטית קיימת האפשרות להתבונן דרך עיקרון זה גם אל הטבע וסידרו. ולענייננו – אל המרחב הכוכבי השמימי.( שהוא גם מרחב להשלכה מתוך הנפש וגם מקור להבנת המיקרו מתוך המקרו)
מרחב אסטרונומי זה משקף על פי האסטרולוגיה בכל רגע נתון הוויה חיה ,אשר ברגע לידה של אדם הופכת למפה אסטרולוגית אישית ומשקפת את העיקרון הסינכרוני האישי דרך התמונה הארכיטיפית הדינמית. התמונה המתקבלת מפורשת ומקבלת משמעות דרך סוג האנרגיה שמייצג עבורנו סימבולית כל כוכב לכת או הירח. הסמלים נלקחו ממערך סדרם של אלי המיתולוגיות השמימיים בעיקר כי מיצגים תכונות המשתלבות עם הפלנטות ומושלכים על הכוכבים . אלו הבוחנים תמונה זאת בפתיחות ובסבלנות, כתלמיד הראוי למורו ונחשפים אל המפה האסטרולוגית האישית שלהם , יכולים להוסיף אל דרכם להאיר את הלא מודע בהקשר זה ויפגשו את תהליך ההכרה העצמית גם למול המרחב הקוסמי הנמצא מחוץ למחוזות שליטתה של החברה ומוסדותיה . למרות שאנו מניחים שגם המרחב הקוסמי המשתנה והדינאמי הזה מבטא עם תנועתו עם הזמן משהו מהשתנותה של החברה בדרך סינכרוניות כלשהי . השאלה האם אנו מוכנים להיפתח להתבוננות לא רציונאלית שכזו וכן כמה נסכים לתת בעיננו משמעות למרחב האסטרונומי בתוך המרחב הרציונאלי בו אנו בדרך כלל שבויים!
הסוגיה האחרונה הזו לדוגמה יכולה לחברנו לדיאלוג בין סימן גדי לסימן דלי כאשר הדלי מסמל את המערכתי, המוסדי, השמרני ומייצג את הבחינה הביקורתית העמוקה הבנויה על הניסיון וכל זאת על מנת לבנות ולנהל תהליכים עליהם אפשר לסמוך בטווח הרחוק. (במפה האישית תאופיין איכות זו על פי מיקומו של 
כוכב סטורן ((שבתאי)) –שמסמל את האב המורה . לבין סימן דלי האינדיבידואלי (הנשלט על ידי אורנוס במפה האישית) המחזיק את החופש שבראייתו הייחודית ואף המתריסה על המוסכם כחלק מאינסטינקט רוחני וכבסיס לספונטניות שבחיבור למצפון שבתוך העצמי הגדול . 
דיאלוג זה נקרא גם הדיאלוג שבין עקרונות סטוראניים שמרניים ועקרונות אוראניים מהפכניים יצירתיים.
דוגמה אחרת היא כיצד מתבטא עיקרון הקומפנסציה ,הפיצוי בין המערכת המודעת והבלתי מודעת בשפה של יונג ,בסימני האסטרולוגיה וביחסי הגומלין שבין הפלנטות הקרובות והרחוקות ? העיקרון שעוסק בהשפעה ההדדית בין המודע והלא מודע יתבטא דרך יחסי הגומלין שבין הכוכבים הקרובים לכדור הארץ לבין אלו הרחוקים ממנו .
הכוכב יופיטר (צדק) שהוא הפלנטה הגדולה ביותר במערכת והוא הקרוב יחסית במרחק המחבר בין הכוכבים הרחוקים (שבתאי אורנוס נפטון ופלוטו ) שהם גם האיטיים ולכן גם כלליים ובין הכוכבים הקרובים (מרס ארץ ונוס ומרקורי ) שהם גם המהירים ועל כן גם האישיים . ובשפה הפסיכולוגית יש כאן יחסי גומלין ופיצוי בין הממד האישי ובין זה הקולקטיבי כאשר יופיטר מחבר ו"עושה כמעין צדק" בין המערכות .
יונג בתאוריה הרחבה שלו שעוסקת גם בפסיכולוגיה האישית של הפרט ותהליך ההיפרטות שלו וגם בנפש הקולקטיבית העולם הארכיטיפי , והוא גם רואה קשר שבין הממד הפנים נפשי וגם בזה החיצוני לאדם ובכך הניח את היסודות הנכונים שיאפשרו את הגשר והחיבור הנ"ל.
בפוסטים שנעלה כאן נעסוק בממד האסטרונומי ואל ההתייחסות של האסטרולוגיה לממד זה כאל כמעין אקלים ארכיטיפי שנמצא בו בזמן שבה נולדה וקיבלה את נשימתה נפש האדם המסוים והחד פעמי . נתייחס לממד זה כעל ממד כלל אנושי המרכב מכמה ארכיטיפים הנמצאים ברקע זה המתווסף לאדם והתפתחותו בנוסף על הגנטיקה שלו ,על הסביבה והתנאים בהם גדל .למשל נוכל לשאול, מה היה מצב כדור הארץ מול השמש וכוחה המחמם המאיר הנותן חיים לפי עונות השנה באותה תקופה שבה נולד . באיזה אזור של החלל נראתה לנו השמש שסביבה אנו מסובבים מתוך הכדור שלנו . 
מישור הסיבובים של הפלנטות סביב השמש כולל שלנו הוא מישור המחולק לשנים עשר מגזרים דמיוניים הנראים מתוך כדור הארץ וכל אחד ממגזרים אילו הוא סימן ,מזל בעברית ששמו ניתן לפי קבוצת כוכבים הנמצאת הרקע שלו . טלה, שור, תיאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזניים, עקרב, קשת, גדי, דלי, דגים הם האזורים שנקראים על פי צורת קבוצת הכוכבים הנמצאת ברקע שלהם . מכיוון שהסיבוב של כדור הארץ סביב השמש נמשך שנה ,בכל אזור כזה על המישור תראה השמש לחודש. אז אנו נתעניין מה היה מיקומה של השמש במזל ועד כמה היה במזל בהתחלה באמצע או בסוף .
או מה היה מצבו של הירח באותה שעה ביחס לשמש ולכדור הארץ, הוא היה מלא ואז מול השמש ,היה חצי, רבע או רק נולד ואז בצמידות לשמש. ובאלה אזורים מתוך ה12 הוא נראה באותה שעה מה שיבטא את מקום הסיבוב שלו סביב כדור הארץ.
נדון במשמעויות הסימבוליות של השמש והירח ויחסי הגומלים ביניהם. או מה היה מצבם של שאר כוכבי הלכת המסמלים ארכיטיפים מסוימים. מרקורי המתמסר את השמש ונוס המקשרת בין השמש וכדור הארץ. מרס הכוכב החיצוני לנו המקשר את הכוח בין כדור הארץ וחלל החוץ ,המרחב החיצוני . ויופטר כוכב ענק המקשר בין הקרוב והרחוק וכן הלאה . מה היה מצב השמיים מערכת השמש באותו רגע בו אנו מתעניינים כאקלים האסטרולוגי ארכיטיפי,
מכיוון שהכוכבים כדור הארץ והשמש נעים בקצב יחסית איטי וכל יום נולדים בני אדם רבים גם סיבוב כדור הארץ סביב עצמו ,כל פעם במשך עשרים וארבע שעות ,יילקח בחשבון. הסיבוב הפנימי שהוא הסיבוב עם המשמעות האישית הפרטית יותר ,גם הוא מתבטא באזורי המזלות כי ממקום שנמצא על כדור הארץ הנמצא בסיבובו נראה מולנו כל פעם אזור אחר . במשך עשרים וארבע שעות נמצא מול 12 המזלות ,דהיינו שעתיים מול כל מזל וכך נוצר לנו אופק משתנה כל שעתיים מול מזל אחר. בבוקר בזריחה הוא מול השמש ועל כן גם מול המזל שנמצאת בו באותו בוקר לאחר שעתיים יתחלף האופק למזל הבא וכל שעתיים יהיה במזל אחר כך 12 אופקים שונים !
גם לאופק זה נתייחס סימבולית כמשפיע על אקלים אסטרולוגי ומאפשר יצירת יצירת בתים מהם תהיה בנויה מפת הלידה.
ננסה להבין ולהדגים מה הם הסמלים השונים והמרובים ואיך ניתן להעזר בהם להבנת מפת הלידה שלנו.