השלכת חלקים מסוימים של עצמינו על האחרים נובעת מצורך ההתפתחותי בילדות ולעיתים הכרח נפשי או הגנתי בהמשך, אנו זקוקים להשליך ולחיות חלקים מסוימים דרך אחרים או להפעיל אחרים לחיות דרכינו. מצבים אילו שהם לעיתים חלק מקשר, יוצרים תלות ולו זמנית אך גם הסתבכות ממושכת אשר יכולה לגרום להיתקעות בהתפתחות ,בעצמאות והתגלות העצמיות של שני הצדדים .
השותפים לתלות הנוצרת בהשלכה ההדדית שכזו יכולים להיות אם או אב מול ילד ,בני זוג אחד מול השני או שני אנשים קרובים או אפילו אויבים .
כאשר הילד נישאר תלוי בהורה ולוקח בתוך הקשר חלק מסוים כמו חלק צל אנימה או אנימוס עבור ההורה ,אזי לעיתים בו זמנית ההורה כנראה לא יכול ,לא מצליח או לא רוצה לחיות בעצמו את אותו חלק .כתוצאה מכך ההורה הלא משחרר לא מסוגל להיות עצמו שלם .
ההורה למעשה ,בלי להיות מודע ,כתוצאה שאינו חי חלק של עצמו אינו משחרר את הילד מצד זה האחוז בילד . ואם מדובר בבן זוג או בת זוג שחיים דרך האחר או האחרת חלקים הוריים או אספקטים של עצמם ,אזי גם שם נוצרת תלות לעיתים הדדית שאינה מאפשרת לבני הזוג להיות עצמם באופן שלם ומספק.
נזכור כי בניית אישיותנו ,האני המתפקד שלנו ,וגילוי עצמיותנו השלימה בהמשך נעשית דרך ובעזרת אחרים :
החל מההורים המגדלים ,המחזקים ,המיילדים אל החיים ועוזרים לנו לבנות את עצמינו דרך האחדות ,ההזדהות המשותפת ,הקשר, האהבה והתמיכה הרגשית המגדלת עד נפרדות.
התהליך הסבוך והמורכב הזה נעשה בדרך מלאת אהבה ויופי אך יש בה גם אמביוולנטית ,מהמורות ומלכודות. התהליך של צמיחה אחד ליד השני ,רווי באחדויות ,בהזדהויות ,השלכות הדדיות ,תחושות השתייכות וערבוב הדדי . הערבוב ההדדי הזה ,אשר בו גם ההורה וגם הילד עוברים ממצב של ערבוב ואחדות , השלכות הדדיות ותלות עם הזמן למצב של נפרדות ועצמאות .
התהליך של הגדילה ההדדית המקבילה של ההורה המגיע לעצמו והילד הנעשה ניפרד ועצמאי מתקשה להגיע להשלמה ,לעיתים קרובות בגלל ניתוק של ההורה ,הצורך שלו לפצות ולהגן או בגלל נקודות אישיות טראומות ורגישויות של הילד .
במצבים בעייתיים ההורה ממשיך לעיתים יותר מדי זמן לחיות את עצמו דרך הילד או לחילופין הילד ממשיך לחיות עצמו דרך ההורה דבר שמתבטא בלחיות חלקים של עצמו שלא הופכים למשהו ניפרד ועצמאי שלו.
במצבים רגילים יותר הילד יכול לחיות דרך ההורה חלקים שעדיין אינו מזהה אותם כחלקים של עצמו . זה יכול להיעשות באופן תורם לילד ומספק את ההורה עד נקודה התפתחותית בו לא יזדקק יותר לחיות עצמו דרך …. ובאופן דומה ההורה יחיה דרך הילד חלקים של עצמו עד המקום בו יתחיל לראות ולדעת שהילד הגיע לבגרות ומסוגל לחיות חלקים אילו כשל עצמו.
אך מה קורה במצבים בהם הילד לא יכול לשחרר עצמו מלחיות חלקים דרך ההורה וההורה זקוק לילד כדי לחיות דרכו את עצמו . ואין מדובר כאן רק על מימוש של ההורה דרך הילד ,דהיינו לזקוף לעצמו הישגים שהילד משיג או פיצוי על חוסר מימוש עצמי של ההורה ואלמנטים נרקיסיסטיים של ההורה . מדובר על חלקי נפש של ההורה שההורה מנותק מהם בעצמו והילד חי אותם עבורו בלי שידע זאת . דוגמאות:
הילד יכול לחיות עבור ההורה חלקים של הצל (הצד האפל ) שלו ,שאינו רוצה להיות מודע לקיומם אך קיימים בנפשו של ההורה ,האם או האב ,הוא עצמו מנותק מהם ללא מודעות לניתוק. הוא משליך אותם על הילד ,או מפעיל אותם בילד שחי עבור ההורה חלק צל זה של ההורה למשל: ההורה מתנהג כרציני מדי ותמיד בסדר וצדקן ,ללא רבב אך מנותק בתוך עצמו מאז ילדותו מאספקטים של הטריקסטר-התחבולן , הילד הרע המזיק המרדן …או ההורה שתמיד מרצה ,צייתן שיש בו בצל חלקים מודחקים של כוחנות ושליטה אשר מנותק מהם . או ההורה הכביכול מפרגן ,הנותן תמיד, המחמיא אך מנותק מחלקים של קינאה או ההורה המוסרי המתחסד המנותק מחלקים יצריים מיניים שקיימים בו מתחת לפני השטח והוא אינו ממש מודע להם אך חלקים אילו יוצאים ,חיים ומתבטאים דרך הילד והתנהגותו המופעלת שלעיתים הופכת בעייתית עבור ההורה …
הילד או הילדה יכולים לחיות עבור ההורה גם צד של הנפש האנימה , צד נפשי ריגשי שההורה משליך על הילד או הילדה שהופכים ״בבת עינו ונשמתו״ הם מופעלים אצלם והוא אינו חי צד זה מתוך עצמו. או צד האנימוס הפן הגברי העושה ,הפועל, המתחרה, המנצח המבצע משימות מופעל ומבטא גבריות אצל הורה שעצמו מנותק מכך ומשליך כל פן זה על ילדו . הבן במצבים אילו יבטא עבור האם צד גברי שעושה ,צד של כוח אשר יכול לממש ,להצליח ,להתחרות מה שהיא מתקשה לממש מתוך ניתוק מסוים או סיבוך עם עצמה. הילד יכול הבן האהוב הגלם צד זה של ההורה בעיקר אם דבר שישפיע חזק על הקשר אשר עקב כך ,יכול להיות רווי אירוס ואהבה ובעל אלמנטים של תלות הדדית של האם בילד והילד באם. .
צד מושלך זה ,של אלמנטים מהצל או צדדים מתוך האנימה או האנימוס ,במידה ולא ייפתר יכול לגרום בהמשך לחוסר שלימות של ההורה וחוסר עצמאות של הילד או הילדה . אם הילדה תחייה עבור האב או האם את האנימה, הנפש ,הרגש ,הנשמה וההורה לא מספיק חי זאת מתוך עצמו, אם אינו מחובר גם מעצמו לאלמנט זה ,הוא יפסיד ביכולת לחיות את העצמי השלם שלו וגם הילדה לא תוכל להשתחרר מן ההורה באופן מלא ובכל מה שנוגע באספקט הזה .
המלכודת הנפשית עבור המבוגר בהשלכות הללו ובאי חיבור גם לגבי האספקטים הכביכול שליליים של העצמי ,כלומר הצל וגם לגבי האספקטים החיוביים יותר של העצמי ,האנימה והאנימוס (גברי ונשי) הינה בכך שהוא ממולכד ושאינו יכול לחיות חיים נפשיים אוטנטיים מלאים ושלימים . גם אם זה חלק צל של ההורה אשר ללא מודעות הכוללת חיבור ועיבוד ,האדם יחיה עצמו באופן חלקי ולא אמיתי וגם לגבי הגברי והנשי אם לא יחייה צדדים אילו בתוכו וילמד לחבר אותם. יהיו לכך מגבלות על תפקודו ושלימותו. למשל ללא חיים של צד נפשי וריגשי זה ויהיה זה גבר או תהיי זו אישה, הם לא יוכלו להעמיק בתוך עצמם ,לא יוכלו לייצר חוויות נפשיות של להיות- being .
ההורים ואנשים בכלל לא יוכלו להעמיק בתוך נפשם אם יחיו רק צד גברי של אגו: צד עושה ,מפעיל כוח ודוחף להישג . לעומת זאת אם הצד הגברי מושלך על האחר במקרה זה הילד (הבן ובימינו גם של הבת) אזי המשליך נמצא במלכודת כי לא מחובר ,לא מפתח ולא מודע לצד זה בעצמו והתוצאה עלולה להיות ,בעיות בעשייה ,בביצוע, בהפעלת כוח ,בסמכותיות ,בשימת גבולות וכו'. ובגיבוש העצמי בהמשך החיים.
ההשלכה על האחר והחיים דרכו ללא מודעות גורמת לחוסר שלימות וסיבוך של הדמות עליה משליכים וחיים דרכו .
המלכודת הנפשית במקרה זה יכולת לסבך גם את האובייקט עליו משליכים במיוחד אם זוהי דמות שתלויה בנו ומופעלת על ידינו ועלינו מוטל לעזור לה להשתחרר.
במידה ואנו מדברים על בני זוג התלויים אחד בשני אזי המלכודת הנפשית עלולה להתגלות במיוחד בשלב של אמצע החיים שבו הצורך באינדיבידואציה ,בלהיות עצמך ,בלהגיע לשלימות נעשית קריטית וחשובה . כלומר, במידה וקימת תלות הדדית בתחילת הקשר הזוגי בשנים הראשונות ,אזי התלות וההשלכה ההדדית יכולים להזין, לחזק זה את זו ולתת תחושה של נזקקות אחד לשני ואפילו השלמה משותפת ומחברת עד דרגה מסוימת ועד שלב מסוים אך ככל שמתבגרים ויש צד אחד מן השניים בקשר שמתחיל לחוש את הצורך בנפרדות, בשלימות ,בחיים יותר עצמיים ,ההשלכה והתלות תיצור לחץ וקונפליקטים חדשים . אז יהיה צורך לצאת מהתלות צורך לשנות את דפוסי הקשר ובדרך כלל אצל כל אחד מבני הזוג בקצב אחר….
וכיצד אפשר לזהות את ההשלכה והתלות ההדדית ומה אפשר לעשות על מנת לשנות תלות והשלכה שכזאת.
הזיהוי של תלות הדדית שיש בה מן ההשלכה של ההורה על הילד והילד תלוי בהורה יכולה להתברר דרך רגשות חזקים והיתקלויות אמוציונאליות בין ההורה והילד, סימפטומים או בעיות הנוצרות ביחסים עם הילד.
לגבי הצל של ההורה המופעל בילד אילו תופעות שבדרך כלל מעוררות בנו כעס על הילד אי יכולת לזהות עצמינו עם התנהגותו, אופיו ,בעיותיו הרגשה שהוא פועל בדיוק ההפך מאיתנו שהוא מרשה לעצמו לחיות חלקים שאנחנו לא חיינו ,חלקים מעוררים בנו שאט נפש או התנגדות ולחילופין התנהגויות, חלקי אופיו או בעיותיו שאנו שמחים שהוא חי ועושה בכיוון שאנו לא נתנו לעצמינו . חלקים שאנו הדחקנו והוא מוציא לאור . אך העידוד שנעשה מצידנו במקרה זה, יכול לסבך את הילד במקום לעזור לו להסתדר עם תכונות אילו.
לגבי האספקט הגברי והנשי המנותק מההורה ומושלך ניתן לזהות זאת דרך החיים הנפשיים שאנו מחפשים לממש דרך הילד ,אתה מרגיש שאתה אוהב את הילד ״ יותר מדי !״כמו שאמר לי פעם אבא :"אני מרגיש שאני אוהב אותה באופן לא נורמלי ,יותר מדי ,היא חשובה לי יותר מסתם בת שלי" . או אימא שמאוהבת בבן ומרגישה שיש בו הרבה אספקטים שאין בבעלה ,חסרים לה בבעלה וחייה דרך הבן! החלקים הללו כנראה קיימים בתוכה בדרך לא ממומשת.
או ביחסים בין בני זוג ניתן לאתר את החד צדדיות, החלק שאתה או את תלויים בו בבן הזוג וחיים אותו דרכו . התלות תתבטא בחשש בשמירה הדדית בקנאה ,ברכושנות יתר בבדיקות דחופות . זיהוי החלק המושלך על בן או בת הזוג הוא אותו חלק שמיד היא או הוא עושה עבורך ולא אתה… כדאי לבדוק מה הדבר שאני נימנע ממנו והאם אין פה ניתוק וחוסר פיתוח שלי צד זה.
גם ביחסים בין זוג יש את אותן השלכות והפעלות של חלקי צל או חלקים נפשיים גבריים או נשיים ועבור התהליך של להגיע לעצמיות יש צורך לעבור תהליך של לקיחת ההשלכה לחיות ולפתח חלקים אילו בעצמך. תהליך בו כל אחד נעשה יותר עצמו עם הזמן.
