כוח וארוס,המשמעות הפסיכולוגית של הגיבור תזאוס ומלחמתו במינוטאורוס
התמודדות עם כוח תשוקה ,אירוס ומה שביניהם: הקשר האנושי.
במיתוס של תזאוס נראה מערכת מעניינת של כמה אלים , כמה כוחות אריכטיפיים שונים השותפים ליצירת האני האינושי המתפתח ולצידו מפלצות חדשות הנוצרות עקב הקונפליקט שבדחפים אילו. יחסי הגומלין בין אל ואדם כמו שראינו גם במיתוסים קודמים הם כאן בין תזאוס , אביו אגיאוס ואייטרה אימו לבין פוסיידון ואפרודיטה ובהמשך שותף גם דיוניסוס .
תזאוס גם הוא בעל כל סממני המצוקה אשר לתוכם נולד הגיבור אשר יסמל עבורינו את האני האנושי הגדל ומחפש את דרכו . הוא נולד במצוקה ולו שני אבות אשר לא ברור מי מהם למעשה ילד אותו . ועל כן הוא למעשה בעל שני אבות אחד בן אינוש ושמו אגאוס והשני הוא אל הים פוסיידון . לידת האני האנושי הוא מעשה עם ניצוץ על אנושי ניצחי, ארכיטיפי, ומבחינה זו הנגיעה של האל פוסידון מרמזת לנו כי האב הגדול במקרה זה קשור לים ,ללא מודע הגועש ,לעולם היצרי לתשוקה.פוסידון הוא גם אל המתקשה בקשרים! הים הוא גם מקור לידתה של אפרודיטה שגם היא אלה הנולדה מתוך סירוס כוחו של אורנוס ,האב הגדול, על יד גאיה האם הגדולה ובניה . כלומר יש כאן גם עניין של שליטה ,של כוח עודף,של חרון האף ושל תשוקות לא מרוסנות שיש לאלפן. וכצפוי אנו רואים כי הגיבור הקלאסי נתון במצב בעייתי גם מבחינת האב הפרסונאלי – שאינו מגדל אותו ישירות ומשאיר את הגידול לסב הגדול שיצר בעצמו את הסיטואציה המרכבת . הוא יצר זאת בגלל קשר כנראה בעייתי ואינססטואוזי עם ביתו אייטרה ! זהו המצב שיצר את הבלבול בנפש הגיבור ואולי בעקבות זאת את הצורך במאבק של גיבור לישב את הניגודים שבתוכו , את המפלצות הנוצרות במצבים של פגיעה וסיכסוכים פנימיים .אנו נראה במקרה זה את קומפלקס האב הגדול ומרכיביו שלא כמו אצל הרקולס שם בלט קומפלקס האם , הרה.
המצוקה המשפחתית אם כך, גם היא מנת חלקו של תזאוס כאשר סבו פיתיאוס רוצה מאד שביתו אייטרה תלד לו בן, נכד שיהיה כבנו ,מבלי שביתו תעזוב אותו ותעבור לבית בעלה. מסופר כי התכנית של האב פיתיאוס סבו של הגיבור לעתיד היה לחבר אליה ולו ללילה את ידידו הטוב אגיאוס מלך אתונה ,בעוד איגיאוס עצמו לא ממש יודע את אשר פיתאוס מתכנן עבורו . והסיפור שהיה כך היה, וחשוב להכירו ,כי שוכן בלב ליבו ואולי בתסביכיו של הגיבור העתיד לצמוח.
אגיאוס המלך ,שהיה חסר בנים ,הלך אל האוראקל כדי לשמוע על גורלו. במפגשו עם האוראקל ורצונו להתיעץ נאמר לו שלא יוריד את סנדליו עד הגיעו לארמונו אשר באתונה . איגיאוס לא הבין את פשר המסר ובדרך חזרה לארמונו התעכב לביקור בארמונו של חברו פיתיאוס אשר בטרויזן. פיתיאוס הנדיב על חשבון ביתו ,הציע לו את מיטתה ,שיישן איתה לילה ,זאת לאחר שהשקה אותו ביין לרב וטשטש את רוחו.
אותו לילה גורלי ,איגיאוס הוריד סנדליו ובילה במיטתה של אייטרה לילה שלם .
כאשר קם בבוקר לבש איגיאוס את בגדיו אך את סנדיו וחרבו השאיר בחדרה של אייטרה וכך אמר לה..אני משאיר כאן מתחת לאבן גדולה וכבדה את סנדלי וחרבי! אם תלדי בן והוא יהיה בעל און ,חזק מספיק ויוכל להרים את האבן ,שייקח את חפצי, ילבש את סנדליי וחרבי ויגיע לאתונה לחפשני. מן אב כוחני שאינו יוצר קשר ,מכור לתשוקותיו ומאתגר את בנו ללא השקעה ממשית . נוסחה בטוחה ליצירת קומפלקס!
כי כבר מתוך בקשתו רואים אנו את כוון מחשבתו של האב והמוטיבציה שלו לכוח ולקבלה של בן רק במידה ויהיה חזק וגיבור. אייטרה (של האויר) הידועה בקישרה הרוחני החזק לאל פסיידון,האל החזק בממלכת טרויזן , הרתה כנראה באותו לילה אך השמועה אמרה כי ההריון נוצר מהקשר המיני והחיבור שהיה לה עם פוסיידון.
גיבורנו תזאוס גדל עם הידיעה שהוא בנו של האל פוסיידון, ידיעה שכזו מעצבת את רוחו של הגיבור . בנוסף להערצתו לאל פוסיידון ידועה הייתה גם הערצתו לגיבור הרקולס דמויות נערצות שהולכות בד בבד עם משאלתו לכוח ולמעשי גבורה.
אך מי שגידל אותו הלכה למעשה ,ואולי טוב שכך,היה סבו פיתיאוס שדאג לכל צרכיו ,חינוכו המלכותי וכמובן מודל החיקוי שלו היה קרוב משפחה מוכר שהוא הרקולס. כבר כילד תזאוס מעריץ את הרקולס,מחקה אותו ולומד את כל סודותיו. הוא אינו מפחד מפרוות האריה שהייתה מיצג באורמונו של סבו ושימעו יוצא למרחוק כבר כנער על אומץ ליבו וכוחו הפיסי.
תזאוס הנער,הגדל למעשה עם תחליפי אב שונים ואם רוחנית למדי מוצא כמובן את האבן הגדולה שהניח אביו ,מזיז אותה ומגלה את חרבו וסנדליו של איגיאוס. הוא שומע מפי אימו על הסיפור המוזר שאביו הוא מלך אתונה איגיאוס והוא יוצא למסע ארוך אל העיר אתונה כדי לחפש את אביו . המסע אל האב הוא מסע לחיפוש הגבריות האבודה שלו, חיפוש העצמה לאזן את הכוח והאירוס ,התשוקה והיכולת לרתמה לחיים ולפוריות . ואולי לרפא את הפצע של האב אותו ישא כל חייו.
בדרכו לאתונה איגיאוס עושה מעשים מופלאים בעזרת כוחו ותבונתו. כוחו עצום ,רמת התחכום שלו ללא גבולות הוא משחרר ערים שונות מרשעים ,גנבים ושודדים.
אין גבול למעשה הגבורה שלו,ושימעו יוצא למרחוק . עוד לפני הגיעו לאתונה כבר שומעים על צעיר כזה וכזה שעושה מעשי גבורה מופלאים. הוא מציל,עוזר ומשחרר איזורים שלימים ביוון מכוחות הרשע ומאי צדק ועוולות.
כאשר מתקרב הנער לאתונה הוא נמצא בסכנה זמנית כאשר אשתו החדשה של איגיאוס אביו ,מדיאה, שלה מתברר גלגול נוסף אחרי חייה עם יסון. מדיאה מנבאה שיבוא בנו הנעדר של בעלה המלך וייקח את שלטונו מבניה . כך שלפני הגיעו לארמון היא מתכננת להרעיל את תזיאוס שמה ייקח את יירושת בניה המשותפים עם אייגיאוס.
מסופר כי כאשר התקרב תזאוס לאתונה והופיע מרחוק עם תיסרוקתו המיוחדת (קארה תזאוס) ועם שימלתו שאינה נהוגה הייתה באתונה, נראה הנער לאנשי המקום כנערה. הוא היה בעל תחפושת מוזרה ושונה ,שמלה סגולה שאינה אופיינית לבני אתונה ומצד שני יפה תואר ובעל גוף כשל הרקולס. צחוקם של שומרי החומה עורר זעם בתזיאוס ומיד בהגיעו לעיר הוא שותף לתגרה בה מוכיח את כוחו ונחת זרועו.
השמועה מגיעה לארמון אביו ושם בתוספת לחשדותיה של מדיאה המלכה הוא נמצא בסכנת חיים. ואולם הגורל פועל אחרת, כי מיד עם הגיעו לארמון תזיאוס מתגלה בפני אביו שמזהה אותו על פי החרב והסנדלים והוא מהר מאד הופך לאהוב הארמון זאת למגינת ליבה של מדיאה .
הקשר בין הבן תזיאוס שיהפוך בעתיד למלך חשוב והאב המלך איגיאוס ,הוא קצר ביותר . תזיאוס רואה מיד את העצב הרב בו נתון ארמון המלך . הוא מתוודע לאבלות והקדרות שאופפת את אביו ולטרגדיה ממנה סובלת אתונה . הטרגדיה הינה של שלטון הממלכה המינואית על אתונה המתבטא בהליכת הנערים והנערות האתונאים להוות קורבנות של מפלצת המינותטאורוס הכלואה בכרתים . תזאוס כצעיר גיבור אופייני ,כבן שעליו להוכיח את עצמו בפני אביו ,מברר את העניין ומחליט לצאת לכרתים. הוא מתנדב להיות אחד הגיבורים אשר יילחם במינותאורוס וישחרר את אתונה מן העונש הנורא. תזאוס ,שעליו לפצות,להוכיח ,לכבוש את מקומו בעיני אביו אך גם כקו חיים של כוח ,של התגברות רוצה ומוכן מיד להקריב את עצמו עבור המשימה . היחסים האקטואלים עם האב השמח לקראתו ומנסה לעכבו מלצאת לכריתים פחות מעניינים אותו . הוא רוצה להציל ,להוכיח ולקבל עליו משימה.
אגיאוס האב המבוגר שרק עכשיו התוודע אל הבן עצוב, כואב ומנסה להניע את תזאוס אך זה מתעקש . והאב מןהסתם יודע נפשו של גבר בן גיבור ורק מבקש מתזאוס אתה יוצא עם מפרשים שחורים ואנא הבטח לי שתחזור עם מפרשים לבנים. אנני רוצה לאבד אותך!
תזאוס מסמל עבורינו גיבור הנע בין הצורך בהוכחת גבריותו כוחו וניצחונו ובין אדם האמור לאזן את הנושא של אירוס , אהבה , של יחסים ,של משפחתיות ובכלל של היכולת להתייחס אל האחר.
המיתוס בו אנו עוסקים כאן מעלה את הצורך של האגו להסתדר ולהתמודד עם פגיעה ביחסים , עם חסר האב מאזן ומגדל , עם הקושי לשמור על איזון בין אירוס וכוח בין אהבה וצורך לכבוש לשלוט . יצרים מול יחס . נושא מרכזי בחיים ובטיפול.
סיפורו של תזאוס נעשה מרכב , הוא ממשיך בכך שהוא יוצא למסעו בכרתים להיות אחד הנערים המוקרבים למינוטאורוס כאשר מכאן והלאה האלה אפרודיטה היא האלה המובילה והעוזרת לגיבור להצליח במשימתו . זאת לא אתנה האסטרטגית וזו איננה ארטמיס . האהבה והיחסים, הקשר לאישה הם שיעזרו לגיבור . אבל באהבה וביחסים נראה גם את כשלונו של הגיבור הם גם שיכשילו אותו.
תזאוס נע בין יכולת להשתמש בכוח ובין יכולתו הזמנית להיעזר באהבה באירוס ביחסים . ושני הדחפים כוח וארוס גם יחד חשובים בביצוע משימתו שהיא התגברות על המינותאורוס .
ומי זאת המפלצת בסיפורנו שלנו? מה מסמל המינוטאורוס וכיצד קשור גם לכוח גם לאירוס לתשוקה וחמדנות , גם לכוחנות ותככים גם לטריטוריאליות וגם לחוסר יכולת להודות לאלים ועל כן לסוג של היבריס הניזון מכוח ותשוקה חסרת גבולות?
סיפורה של מפלצת זו תחילתה בכרתים במרכז התרבות המינואית . כרתים אי מוקף ים שבו צמחה תרבות מפוארת ושושלת מלכותית. תחילתה של שושלת זאת הינה במלך מינוס שהיה בעצמו בן לא חוקי לאחד מהמלכים הקודמים. מינוס התפאר בפני אחיו הבנים החוקיים שהוא זה שעליו לרשת את הממלכה ,כי הוא מינוס בנו של האל פוסיידון ! וכהוכחה לכך טען שיקבל אות מפוסיידון , זאת בעזרת פר מפואר ופילאי יורק אש, שיצא מן הים לאחר תפילה קצרה לפוסיידון . מינוס בתפילתו כך מסופר ,נשבע לפוסיידון שיחזיר את הפר תוך הקרבתו כקורבן לאל לאחר שיהפוך למלך ! זאת הייתה העיסקה עם פוסידון ! האות בדמות הפר הגדול והיפה -בעה״ח שמסמל שיא של כוח ופוריות בממלכת כרתים ניתן אמנם, אך הוא לא הוחזר לפוסיידון. מינוס ואשתו חמדו אותו ואת עצמתו הניצחית והחליטו לא למוסרו חזרה לשולחיו.
המלכה פסיפיאה בעלת התשוקה גם היא שכנעה את מינוס לא למסרו וחמדה אותו באופן יוצא דופן . עונשם של הזוג המינואי ההוא היה כי פסיפאה תתאהב בשור בתשוקה חסרת רסן בתשוקה להזדווגות ממשית ! עונש שגרם לה לפנות לאמן , אדריכל , מהנדס , דדלוס שיעזור לה לממש את תשוקתה .
מין ,יצרים וחמדנות היו מנת חלקם של הזוג פסיפיאה מינוס ודדלוס עזר למלכה לבצע את זממה . פסיפיאה נכנסה לפסל מעוצב במדויק בדמות פרה דורשת ,השור הרביע אותה והיא אפילו החלה מגדלת בבטנה את פרי זרעו. מתוך ביטנה של פסיפיאה הנענשת בתשוקה , נולדה מפלצת שחצייה התחתון אדם וחציה העליון שור . זוהי מפלצת שיש להאכילה בבשר אדם בדמות נערים ונערות צעירים. והיה ולא תקבל את מנתה היא תשתולל ותאכל כל מה שמופיע בדרכה.
לאחר שכרתים ניצחה את אתונה ותבעה ממנה שטחים שונים כסיפוח , היא הסכימה לוותר על חלקים נרחבים תמורת הקרבה של נערים ונערות. כל שבע שנים יש להעלותם לקורבן במבוכו המסובך של המינותאורוס. מבוך שנוצר על ידי דדלוס המפורסם! כל זה יקרה עד שאחד מנערים אתונאים אילו ייתגבר על המינוטואורוס וישחרר את אתונה מעונש שכזה. וכאן מתחבר סיפורו של תזיאוס שהתנדב להיות במשלחת הנערים האחרונה ולגבור על המינותאורוס. כמו שמצוין בסיפור הדרך אל הגבורה הזו וניצחון על המינוטאורוס קשורה באהבה. רק בעזרת האהבה יוכל תזאוס לגבור על המפלצת . וכאן ניכנסת לסיפור בת המלך מינוס אריאדנה שידעה בעצמה את סודות המבוך , הלביריט זאת מתוך קשריה לדדלוס. היא הייתה זאת שאמורה להתאהב בתזאוס ולעזור לו במשימתו לחסל את המפלצת שהיא למעשה אחיה . עלמות נסיכות מסוגה של אריאדנה נפגוש גם בסיפורו של יסון וגיזת הזהב . יסון שפוגש את מדיאה הבוגדת במשפחתה ועוזרת לו על מנת שייקח אותה ליוון וישחרר אותה מבית אביה העריץ. גם כאן מטרתה של הנסיכה אריאדנה העוזרת לגיבור הינה שישחרר אותה מבית אביה העריץ וייקח אותה איתו לאתונה .
וכך, ברגע שתזאוס מגיע לכריתים , אפרודיטה האלה מביאה להתאהבות מעין כמוה של אריאדנה בתזאוס . זוהי התאהבות שגורמת לנסיכה במצוקה להבטיח לגיבור את עזרתה. היא עצמה נמצאת תחת השליטה של משפחתה הכוחנית ומחכה לישועה על ידי הגיבור . עזרתה של אריאדנה הייתה בהדרכה מפורטת וגילוי כל הסודות על מיקומו של המינוטאורוס בתוך הלבירינט . לבירינט שבו הלכו כל הנערים הקודמים לאיבוד בתוכו ! הסיוע נעשה בעזרת כדור צמר אותו תחזיק הנסיכה כל העת מבחוץ, זאת בכדי שתזיאוס הקושר את חוט הצמר לחגורתו ידע כיצד לחזור לאחר שיהרוג את המינוטואורוס . החוט לאורך הדרך אל המפלצת וממנה אחרי ביצוע המשימה מסמל את קשר האהבה של הגיבור אל הנסיכה ואת העזרה שמקבל דרך האהבה . האהבה והקשר אל האישה אל הנשיות , הם שמאפשרים לא ללכת לאיבוד .
הם שמראים את הדרך המפותלת בלב המבוך ואת היכולת לפעול בחושך שכזה.
קשר האהבה, הארוס ולא רק הכוח הוא המאפשר לבצע את המשימה. להפטר ממפלצת של כוח של רכושנות וחמדנות. האהבה מאפשרת להתגבר על מפלצת שראשה הוא השור וחלקה התחתון אדם. זוהי מפלצת מסוכנת יותר מאשר החיבורים של חייה שראשה אדם. זוהי מפלצת אשר רק בעזרת אהבה וקשר אפשר לחסלה ללא הסתבכות!
בלכתו אל המשמימה תזיאוס מוגן, הוא לא ילך לאיבוד, הוא מקבל גם הדרכה להוריד קרני המנוטאורוס ולהשמש באותן קרניים עצמן כנגד המפלצת. תזיאוס מצליח מאד במשימתו , הוא מאוהב באריאדנה ומתכונן לקחת אותה איתו בחזרתו לאתונה. גם אחותה של אריאדנה פדרה מתגנבת לספינה ,שחותרת לעבר אתונה דרך האי נקסוס.
אך מסתבר כי בעייתו המרכזית של תזיאוס אינה נפתרת . כאשר הוא מגיע לנקסוס הוא מחליט לוותר על אריאדנה והשמועה אומרת שהוא עושה זאת כי היא נועדה לאל דיוניסוס. אך למגינת ליבה הוא מוותר עליה לטובת אחותה הקטנה פדרה .
בעיותיו של תזאוס בתחום האירוס לא נפתרו למרות שדיוניסוס אל היין מיועד היה להיות בן זוגה של איאדנה ושעליו לוותר עליה.העובדה שאינו נאמן ושדיוניסוס נכנס לתמונה מוסיפים לתסבוכת הנובעת מאי יכולת להתמודד עם עולם התשוקות האופייני לממלכת מינוס ופסיפיאה!
כך או כך בהפלגתו לאתונה לחזור אל אביו איגאיוס שוכח תזאוס להחליף את מפרשי הספינה השחורים ללבנים! הוא למעשה שוכח את הבטחתו לאביו והספינה חוזרת עם מפרשים שחורים. מסופר כי האב מסיק שהבן נכשל במשימתו ומת והוא עצמו מחליט להתאבד בים, אותו ים שנקרא על שמו הים האיגאי.
בהמשך מסופר כי הטרגדיות לא מפסיקות לנחות על ביתו של תזאוס כאשר אשתו השנייה פדרה מתאהבת בבנו היפוליטוס שנולד מאשתו אחרת היפוליטה מלכת האמזונות. מסופר כי אפרודיטה הייתה שותפה להענשת ביתו של תיזאוס מתוך כך שכל נושא האהבה הפך לחלק צדדי מדי לעומת הכוח והלוגוס בביתו של תזאוס.
האגו האינושי הנמצא בקונפליקט תמידי בין כוח ואירוס ,לוגוס ואירוס ואי יכולת לגייס את האהבה למען פוריות יחס וחיבור נכון של כוח ותשוקה נמצא במרכז המיתוס .
נשלח מה-iPad שלי