שיר 13 אודיסאוס חוזר הביתה, ההגעה הפיסית וההגעה הנפשית לבית החיצוני והפנימי
הסיפור האחרון שאודיסאוס סיפר ליורדי הים-פאייקים היה כיצד הגיע לאי אוגיגיה המקום האחרון בו שהה ולמעשה התמכר אליו ואל קליפסו האישה –האלה הנצחית שגרה בו . הוא ניתקע שם לכמה שנים ממש לפני הגעתו לאי הפאייקים.
בסיפורו מספר אודיסאוס כי לאחר שהתרומם בגבורה בזמן הנכון מתוך מאבקו במפלצות בדמויות של מערבולות ענק שנקראות סקילה וכריבדס , זאת עשה לפי סיפורו בעזרת עץ תאנה שאחז בגזעו בעודו מחכה ל"הקאה" נוספת של כריבדס אשר ממנה נפלטות קורות עץ של סירות רבות . אילו קורות שהן למעשה שאריות מתוך הספינות שנבלעו במערבולת-מפלצת ונפלטות ממנה לאחר תשעה ימים. אודיסאוס מספר כי ימים אלו היו כמו תשעה חודשים של הריון ,שם חיכה עד שנפלט אל האי אוגיגיה וממקום אחרון זה הגיע לאי שלהם. על סיפור חזר אודיסאוס פעמיים, פעם אחת בארמונו של אלקיאונוס המלך .
אודיסאוס שמארחיו התרשמו מאד מסיפוריו ומעלליו, מובא על ידם אל איתקה ,אל האי שהוא ארץ מולדתו . ארץ שאחרי כל השנים אינו מכיר עוד. הוא מגיע לארצו ברכוש גדול ובמתנות לרוב שקיבל ממארחיו שהובילו אותו.
בראש המפרץ מול איתקה צומח עץ זית ענף צמרת ולידו מערה נעימה ואפופת צל המקודשת לנימפות . המערה בעלת שני פתחים אחד מהם לאנשים והשני לאלים המגיעים לביקור. הוא עצמו מונח תשוש שלא על הדרך עצמה אלא על החול ליד עץ הזית.
מתברר, שהמצילים, המביאים אותו הביתה, הפאייקים הטובים, עשו מעשה אסור בכך שהובילוהו לארצו ללא בקשת האלים ולכן הם נענשים. למרבה הפלא העונש הוא על ידי פוסידון ונעשה על טוב ליבם ועזרתם . הם עשו זאת שלא על דעתו של פוסידון –וכידוע כי לכל מעשה טוב יש מתנגדים.
פוסידון מזמן כבר כועס על טוב ליבם המתמשך של הפאייקים ועל עזרתם ליורדי הים האבודים. במקרה זה כבודו של האל נפגע והוא מחפש עצה אצל אחיו זאוס כיצד להענישם. זאוס נשמע מייצג כוחות יותר אנושיים והוא בעל חמלה לעומת פוסידון הרוצה להפסיק את טוב הלב והעזרה הבלתי מאובחנים של הפאייקים. זאוס מציע לפוסידון עצה מעניינת ומוזרה כיצד להענישם כאשר יחזרו מהבאת אודיסאוס לאיתקה .
הוא מציע להפוך את ספינתם לאבן שתהיה כהר גבוה מול חוף ארצם.
יש פה עונש שתוכנן מראש ומזמן ,עונש המיועד להפסיק את טוב הלב כאשר הינו יותר ממה שהאל מרשה. טוב לב שהוא יותר מסדר הטבע של הים . זהו עונש על היות טוב ומוביל ספנים ללא אבחנה .״לא נלווה מהיום ואילך כל אדם שמגיע…״ הופכת להיות מסקנתם אחרי העונש על ההיבריס . מתברר שגם טוב לב בלתי מאובחן יכול להוביל להיבריס.
ההגעה הביתה אחרי זמן כה ר ובמיוחד אחרי טראומות מלחמה תמיד מלווה בערפול, בתהייה ,במשהו שאינו ישיר מידי ורומנטי. אודיסאוס אינו מכיר את הסביבה , הוא משליך על הסביבה את תכונותיו שלו (שורה 200) ״אוי לי לאן הגעתי…".וכבר עושה כמעין קומבינות לאן היה צריך ללכת ואפילו כועס על מארחיו הטובים והתמימים שסיבכוהו עם המתנות שנתנו לו .
מיד עם הגעתו לאי מופיעה המלווה שלו ,האלה אתנה ,היא מחופשת בתחילה כאיש צעיר ,רועה צאן עדין עם גלימה וחנית בידו ומתקיים ביניהם מפגש ושיחה מעניינים. הוא שואל והיא אתנה כרועה רוצה להיות בטוחה שהוא במקומו ולדעת איזה סיפור מספר לעצמו… "הגעת לארץ שבה יש גם היושבים מצדה המזרחית המוארת וגם כאלה מצד המערבי בפאתי הערפל והחושך " אומרת לו אתנה .
היא משמחת אותו אתנה ,מעוררת בו אימון ובטחון. הוא כמו תמיד מתחזה בפניה ומספר לה סיפור, הוא עוצר במילותיו ואת האמת לא גילה לה ״כמי שתמיד שומר בליבו שיקולים של תועלת״
רוב סיפוריו הדמיוניים של אודיסאוס קשורים כביכול לאדם אחר, לאי אחר, לכרתים, והם עוסקים בדמויות מעניינות אך סיפורן קשור או דומה תמיד לסיפורו שלו … דמות ההתייחסות שלו שלוקח את זהותה ולא בכדי הינה אידומנאוס (אדם שחזר הביתה והתברר לו שהתנחלו בביתו וחיסלו אותו כשחזר מן המלחמה) .
בסיפוריו אודיסאוס מציג עצמו כרוצח בצדק. כמו, "הוא רצה לקחת לי ואז הרגתי את בנו.".. סיפור על.. סיפור מלא השלכות והרחקות אך אתנה משנה פניה ולא מוותרת לו. היא מיד מעמידה אותו מול עצמו ושקריו! עם חזרתו הביתה עליו להיות יותר כנה . היא אז הופכת דמות אישה נאה וגבוהה המעמתת אותו : אני יודעת אותך ותחבולותיך (שורה 294) הטבועים באופייך דרך סבא שלך היא אומרת לו. היא מופיעה כאן כמעין דמות אנימה-אישה פנימית של עצמו ,כזאת שיודעת אותו ,שמעמתת, ומובילה באמת ולאמת.
המפגש עם דמות האישה או הגבר הפנימיים הוא חלק מן החזרה הביתה עם האמת שלך וידיעת הצל שלך .
אתנה כאנימה עוזרת לו לדעת ולתכנן צעדיו וגם מייעצת להתנהגות נכונה. "אל תספר לכולם מיד שחזרת , לא להגיע בתופים ובצלצולים" עמוד בשתיקה ,בכובד הצער וגם את אלימותם אנשים דע לקבל….הוא מוקיר ומתבונן וגם מבין את הכוחות שמעליו הארכיטיפיים, מולם לא יוכל לעמוד ואין טעם לנסות להתחכם איתם.
החזרה הביתה קשורה בלקיחת ההשלכות והתחברות לצל ולאנימה .
אודיסאוס בשל ערמומיותו ומתוך השלכותיו עדין חושד באחרים . ״ ודאי התגלגלתי לארץ אחרת ואת ,אני משער בדברייך לועגת לי כדי לגנוב את דעתי (שורה 326) .אודיסאוס ממשיך לגלות פה את אותו חוסר ביטחון ואתנה עוזרת לו לקבל בטחון "אתה תבחן את אשתך" היא אומרת .
בדרך הביתה מגיע זמן האנימה להתבטא על פני יצרי הכוח ,האגו, הגאווה והניצחון .
אתנה מתוודעת בפני אודיסאוס ומספרת לו שידעה כל הזמן מה קורה לו אך נמנעה מלהתעמת עם האל פוסידון-אל הסערות . היא מובילה ומראה לו את הארץ ה"מובטחת שלו" . היא מנסה לחברו לעבר ולזיכרון. זכור את המערה שם זבחת. ואז עם עליית בטחונו מתפזר האד ואודיסאוס בתמונה מעט "יהודית" מנשק את האדמה נותנת הלחם ונושא תפילה. (שורה 352).
כדי להגיע בצניעות אתנה עוזרת לו להחביא את המתנות שקיבל מהפאייקים בתוך מערה אפופת צל. בשלב זה אתנה בפירוש עומדת עמו כמו דמות אנימה –אישה פנימית ,יחד אתו ליד גזע הזית . היא הופכת כמעין חברה פנימית שעוזרת לו לתכנן את מהלכיו הבאים ואת ההתגברות על המחזרים.
במשך כל המסע הביתה גורל אגממנון הגיבור הנרצח על ידי אשתו רודף את נפשו של אודיסאוס ואתנה בדמות קול נשי פנימי-אנימה עוזרת לו להירגע . (שורה 383).
"טווי תכנית כמו השטיח שיודעת את לטוות" ! אומר לה אודיסאוס. נוצרת פה בינו ובין דמות האנימה המובילה ברית והבטחה . בשלב זה היא מחפשת (מלשון תחפושת) אותו והופכת אותו לאיש זקן מצומק ,כמעין אדם שלא מאיים ולא יוצר אנטגוניזם בסביבה . היא עוזרת לו להפסיק להיות מישהו מתרברב ולהופיע כחסר ערך כביכול (שורה 397). היא גם מזכירה לו את הטובים והנאמנים שגם הם קיימים שם בסביבתו המקורית.
אתנה כאן כאנימה היא גם האלה המפגישה בין האב והבן , זאת המזכירה לו את הבן הנעזב ואת סיבלו, אשר אתו אמור להיפגש. ולכן בתוקף תפקידה כמזכירה, עליה לעוף לספרטה ולהכין במקביל את טלמכוס הבן למפגש המשותף של האב והבן בבית הרועה .
אודיסיאוס מופיע לקראת המפגשים כזקן מצומק עם תרמיל עור עלוב .אתנה מאד עירה לממד הזמן ועל כן בתחפושת אולי גם מחברת אותו למקום הזקן הקבצן העלוב והאנטי גיבור שעליו ועלינו להיות בחוזרנו הביתה ולקראת הזיקנה.
שיר 14 בבקתת אומיוס הרועה- תפקיד הרועה-רואה ,המקבץ והמפגיש
ראשית הולך אודיסאוס בהכוונתה של אתנה אל הרועה שמכיר מילדותו והרועה אינו מזהה אותו . שם בבקתת הרועה אודיסאוס מעט נרגע עם כל הגישושים והטעימות. אך עדין מקפיד להופיע ללא התגלות לסביבתו . הרועה השומר, המאחד הנאמן אומאיוס שמופיע כאן בתפקיד של שומר ,מטפל, מרגיע ,מספר לו דברים טובים על אודיסאוס עצמו לפני שיצא לטרויה. כל זאת כביכול ללא ידיעה שהוא אודיסאוס . כך מחזיר לו הרועה ביטחון אימון וזיכרונות שכל כך נחוצים לכולנו אחרי שעזבנו את הבית.
החזרה הביתה דורשת אימון וביטחון וכמובן ידיעה שיש מי שזוכר אותנו.
הרועה גם מספר לאודיסאוס על המחזרים התוקפניים שנמצאים בבתו ועל כל מי שהשתלט שם על רכושו, שוב בלי שידע ממש שהוא מדבר לאודיסאוס . הוא מאכיל אותו ומשקה ומשמש לו כמעין מטפל…הוא מציג את המחזרים כאנשים חסרי חמלה כעושי רשע, טיפוסים שהאלים לא אוהבים. הוא מספר לאודיסאוס על ההזנחה ועל הכאוס שהיה בממלכתו בעת עזיבתו .עדין בלי שיודע כביכול למי בדיוק מדבר . אומאיוס מספר לו גם על מצב רכושו ,על מצבו החומרי. ועכשיו הוא פונה לאודיסאוס, ספר לי אתה את סיפורך בלי שידע שפונה לאודיסאוס.
אני ,אומר אודיסאוס הוא מישהו שאיבד רכושו למען כבוד אגממנון . הוא רומז לרועה שמכיר את בעל הבית (אודיסאוס) מאז המלחמות ואפילו מתגעגע אליו . הרועה אינטואיטיבית אומר לו: "תזהר לא להמציא סיפורים כי בעת מצוקה אנשים עושים זאת רק לקבל משהו" . אודיסאוס נשבע ומבטיח לו שהאיש בעל הבית אודיסאוס כן יחזור .
גם כאן בחזרה לעצמינו המפגש עם הצל מאד מרכזי וחלקים ממנו שאנו מתחילים להבינם התפתחו בנו למעשה בגלל מצוקה .
האמת, השקר, התעתוע הדמיון והמציאות נמצאים בערבוביה כל הזמן והם מתחילים מפה והלאה להיות אצל אודיסאוס בתערובת מיוחדת ומעניינת. אודיסאוס בעצם מדמיין ומנבא כאן את שיבתו שלו.
חומרית, הוא רוצה ומבקש מהרועה רק גלימה וכתונת . הרועה לא ממהר מיד לתת אך מספר לו בעקיפין באופן אינטואיטיבי על "בנו" טלמכוס וגורלו (שוב בלי לדעת כביכול שמדבר לאודיסאוס) . הרועה מדגיש כמה מוצלח הבן כמה בעל כישורים וכמה חוקר הוא על גורל אביו . אומיוס הרועה מחבר אותו למעשה לרגשות שלו ,לחוש אמפטיה למצבו של הבן לקראת המפגש.
הסיפור של אודיסאוס על עצמו למרות המצאתו קשור בפגעים ,בסבל האמתי שלו ושוב הוא לקוח מתוך סיפורו של אדם מהאי כריתים. בסיפורי הבדים שלו אודיסאוס מספר וממציא שהוא בעצם בן של פילגש בין אחים אמתיים נסיכים . על פי הסיפור שמשאיל , קסטור הוא אביו ובחלוקת הרכוש בין הבנים סידרו אותו אך הוא עצמו היה אמיץ וחכם (שורה 220) .כאן מתוודה אודיסאוס באופן כנה שלא היה אף פעם איש של בית. תמיד היה נודד לעסקיו ומתעשר. הוא מטכס עצה כיצד עליו לחזור הביתה האם בגלוי או בנסתר . כלומר מספר ובודק בעזרת סיפורים שחלקם נכונים אך בעלי זהות בדויה.
אודיסאוס מסביר ומתרץ בפני אומיוס למה הגיע עד לכאן מרופט ונקלה ומלא קרעים .
אומאיוס אינו קונה את כל הסיפור ואפילו מעמת את אודיסאוס ומחזיר אותו לקרקע : ״ ואתה זקן שבע תלאות הואיל ואולי הזדמנת ביד אל ….חדל להחניף לי בהבל שקריך, כי לא בשל כך תזכה לכבוד ולחסד אלא רק מיראת זאוס ,מן המארח ומחמלה של אנשים ".
ואז אודיסאוס התחבולן עושה עמו הסכם: "אם לא יבוא אדונך אודיסאוס כדברי ,שסע בי את משרתיך והשליכני מעל צוק גבוה ,אבל אם צדקתי תיתן לי בגדים גלימה כתונת ולשלח אותי לדוליכיון מקומי" !
הטקסט בין השניים מפורט כמעין ברית ומביא תיאורים טכסיים של ביתור בע"ה ואוכל.
אודיסאוס מצפה לקבל מהרועה מעיל ואז דיבר באוזניהם וכמו "זורבה" היווני פרץ בזמר ובריקוד .
הוא ממציא איזו אינטראקציית של גבורה בשילוב שהיה לו כביכול עם אודיסאוס האמתי . "גם אודיסאוס כמוני הוציא בערמה מעיל בזמנו" הוא מספר, אולי כרמז למה שהוא בעצמו עושה .
עד הבוקר מקבל אודיסאוס אדרת מהודרת ובבוקר יחזור לסחבות .
כאן אומאיוס יודע או לא שטלמכוס הוא בנו של האורח אך מוסר לאודיסאוס אינפורמציה על בואו של טלמכוס לבקתה.
דרך הסיפורים והמידע אודיסאוס מקבל ביטחון כי כך שמרו בעבר ושומרים גם היום על רכושו.
שיר 15 טלמכוס הבן חוזר לאיתקה.
מי שמנהלת כמובן את העניינים, את המפגשים ההתמודדויות וכו' היא אתנה. אבל יהיה מעניין לראות כיצד מופיעה אתנה כל פעם ואיזה דמות מקבלת .מעניין יהיה לראות מה היא מתכננת עכשיו ואיזה תזמונים היא עושה . מעניין איך היא שולטת בתזמון- בסינכרוניסיטי.
ועכשיו הגיע הזמן הבשל למפגש של האב והבן שהוא אחד מרגעי השיא בדרמה של חזרת אודיסאוס. מעניין לראות מה קורה בין הבן והאב. ומתי קורה. אין כאן את האספקט האדיפאלי במובן של המאבק האדיפלי , על פי פרויד. מאבק ,יהיה אולי בהמשך, אלא פה להיפך יש געגוע לשיתוף פעולה ולהיות ביחד.
אתנה היא זאת המעירה את טלמכוס שפועלת עליו שלא יצליח לישון. היא מייצגת פה את הזמן ואת ה'לא לשקוע ' ולהיתקע. יש עניין של תזמון בחיים ,סינכרוניות של מאורעות. היא גם כאנימה של הבן מזכירה לו שאמו לא תחכה ומלמדת אותו על נפשה של האישה ועל צרכיה .(שורה 20) .היא גם מזהירה את טלמכוס שאורבים לו . אתנה מובילה אותו אתה בדרך הבטוחה וכן מכוונת אותו לביתו של הרועה ששם נמצא אודיסאוס אביו. "הוא נאמן הרועה ובו תבטח" היא אומרת . וכן היא אומרת לו שלח הודעה בדמות הרועה לפנלופה אמך ,שאתה חי ושלם וחזרת לארץ מפילוס.
אתנה מתכננת שהאב והבן יוותרו לבדם וכך כמורה לשלוח את הרועה תגרום לדבר.
לאחר שטלמכוס כמו גבר לומד להודיע ולהצהיר שהגיע הזמן ללכת ,שזה משהו מאד חשוב בהתבגרות שלו, מנלאוס ,שאצלו שוהה ,מסכים אתו ומדגיש לו את נושא המידה של הדברים ואפילו מרביץ בו תורה (שורה 70) . מנלאוס שולח אותו עם רב מתנות ואוצרות לארצו. טלמכוס עוד מספיק להתבטא ולומר :אל אובד בעצמי ואולי את עצמי כאשר אני מחפש את אבי הדומה לאל . מנלאוס מעניק לו חפצים בעלי ערך טכסי של כלי נסך ותודה לאלים. יש דגש רב על המתנות שמעניק לו האב התחליפי ועל הידיעה שיש מישהו מעלינו.
![[Bildindex der Kunst und Architektur]](https://www.avibauman.me/wp-content/uploads/2017/12/מנלאוס-253x300.jpg)
טלמכוס יוצא לדרכו לאיתקה בליווי של המון אותות וסימנים מסביב ,האלים עוטפים ועוזרים לו והוא רוצה להבין את פשר האותות : נשר בשמים[1] שאוחז בציפורני אווז מבוית! והרבה אנשים רצים בצווחות ! מנלאוס מהסס , דווקא הלנה אשתו שהוחזרה היא שנותנת את הפירוש ואומרת שהדבר מנבא את מה שיקרה עם בני האדם ! הנשר מנבא את אודיסאוס הנודד שיפגע באווזי הבית –המחזרים. היא מבינה בכך גם כאישה וגם בגלל מה שעברה.
טלמכוס ממהר ועל כן מבקש מחברו בנו של נסטור שילך הוא בשמו ויודה ויברך וכך הוא לא יתעכב. החברות בין השניים טלמכוס ובנו של נסטור התהדקה ולכן בן נסטור מסכים. נראה שטלמכוס מצא לו גם אח תחליף… וכאן מצטרפת לספינה דמות מעניינת במקומו של בן נסטור, דמות חדשה של נוכרי פליט שמתברר שהוא נביא צעיר שגלה מארצו לאחר שהרג בעצמו איש צעיר בארגוס .
מתברר שזהו איש שחי בעבר כעשיר, השתלטו על רכושו והוא נמלט. מעניינת הדמות , ההיסטוריה שלה ומה משמעותה עבור טלמכוס הבן ולכל המסע הזה .מובא גם הסיפור של הנביא וגם זה של אביו של הנביא .
אביו המסובך של אותו גיבור חדש גם הוא היה נביא ! טלמכוס מתעניין ורוצה לדעת את הסיפור שלו. שמו תיאוקלימנוס שפירושו המילולי "המפורסם כאל" .
טלמכוס מספר לו על עצמו ועל אביו , הנביא מזדהה ומספר לו על התרחקותו מארצו .התיאור שלו כגולה מארצו מעורר בטלמכוס את הרחמים .
מיהו האיש ומה מסמל הנוסע הנוסף לסירתו של טלמכוס, אותו נביא צעיר ?(האם זו החכמה החדשה של הבן שהופך לאיש? האם פונקציה אינטואיטיבית?)
טלמכוס יוצא לדרכו בלוויית הרוחות המברכות שהביאה אתנה . הוא בדרכו לבקתת הרועה אומיוס למפגש עם אביו .הוא כבר מוכן לפגישה ולדיאלוג עם האב .
המפגש עם הבית הפנימי דורש גם דו שיח עם הבן ,מפגש אמתי ואישי עם העתיד והיכולת להעביר את עצמך הלאה אל מי שמסמל את העתיד.
באותו הזמן במקביל אודיסיאוס פורש בפני אומיוס הרועה את תכניתו להגיע לעיר כקבצן פושט יד ומבקש עזרה בהובלה לשם . בנוסף להשפעת אתנה הוא הולך גם בשמו של הרמס-שני אלים מלווים ומסמלים את האנימה והמדריך הפנימי. הרועה מנסה להניעו מללכת מחשש לתוקפנות המחזרים. הוא גם מעכבו ומשאירו על מנת שיפגוש את טלמכוס בנו של אודיסאוס כביכול בלי לדעת שטלמכוס אכן בנו של האיש! הוקל לאודיסיאוס להישאר כי מגיע הקץ לנדודים (שורה 340).
לפני המפגש עם בנו ואחרי חיבור טוב יותר לאנימה מתעניין אודיסיאוס בהוריו ושואל אותו על אביו ועל אמו של בעל הבית אודיסיאוס. הוא מקשיב למה שקרה למרות שיודע שהאם נפטרה ,הוא הרי את רוחה פגש בהאדס.
במפגש עם הרועה אודיסאוס מגלה אודיסאוס גם התייחסות אנושית לרועה. הוא יודע שכילד אומץ הרועה על ידי אביו שלו עצמו ומתעוררת אצלו פעם ראשונה התעניינות מהיכן בדיוק הגיע הרועה וכאן אנו יכולים להבחין בחמלה ואמפטיה לסיפורו של הרועה .
הרועה אומאיוס הוא בעצם נסיך שנחטף על ידי נוכלת מן הארמון. הנוכלת שיתפה פעולה עם פיניקים שרלטנים אחרי שהתוודתה בפניהם שנחטפה כבת מלך מצידון. הם הבטיחו להחזירה אם תביא את בן המלך אומאיוס הקטן לספינה והיא עשתה כמצוותן . אך ארטמיס התערבה בסיפור ופגעה באישה הנוכלת ואת הנסיך אומאיוס הובילו ומכרו באיתקה לאביו של אודיסאוס !
החזרה הביתה מלווה בהתייחסות לאחר ,לזר וההתעניינות בגורלם של האחרים מתוך חמלה והשתתפות חדשה..
הסיפור של הרועה הנסיך החטוף נגע מאד לאודיסיאוס והריגוש חדר ליחסים. כשטלמכוס מגיע לאזור הרועה הוא כעוגן כי טלמכוס שאיבד את אביו מאז שיצא למלחמה רואה בו דמות אב .
את הנביא הצעיר שהגיע אתו, שולח טלמכוס לאורימכוס גדול המחזרים אולי כדי שיגשש עבורו מה קורה שם אצל ראש המחזרים של אמו. ואז מופיע סימן משמים ; נשר תופס יונה והנוצות התעופפו כסימן למלכותם של אודיסיאוס וטלמכוס . טלמכוס נותן את האורח הנביא בידי חברו כאיש אימונו.
שיר 16 אודיסיאוס פוגש את בנו. –מפגש אב-בן כחלק מהחזרה הביתה
המפגש בין האב לבנו חשוב מאד לבן אך חשוב לא פחות מכך לאב עבור גורלו ,להמשכו ולהמשך התפתחותו . חשיבות הבן לגורל האב אינה פחותה מחשיבות האב לגורל הבן . ולכן אתנה אלת הפטריארכליות הנכונה מסמלת גם את המפגש הזה. המפגש הוא מפגש אמתי של דיאלוג של שיתוף פעולה ועוד .
הכלבים לא נבחו אלא כרכרו בידידות כשהגיע טלמכוס לבקתה, כביכול מברכים את המפגש.
הרועה בפירוש מופיע כדמות אב תחליפית לטלמכוס! (שורה 10) הרועה מופיע גם כאיש הקשר המקשר היודע ומעביר אינפורמציה. טלמכוס קורא לו אבא טוב והרועה מעדכן אותו מה קרה מאז שנסע . הרבה זמן עבר מאז עזב טלמכוס בחיפושים אחרי אביו. וכדאי להזכיר שהאב עזבו בגיל שנה.
כשטלמכוס נכנס אודיסיאוס שיודע שזהו בנו ,מפנה לו מקום. טלמכוס לא יודע כלל אך מתייחס אליו בכבוד שרוכשים לאיש מבוגר ומכובד. הוא אומר לאודיסאוס שב איש נוכרי ,נמצא לנו אנו מקום אחר לשבת .
טלמכוס מתעניין בנוכרי מאין בא, הרועה נותן את הסיפור שמכר לו אודיסיאוס זמן קצר קודם: "איש נדודים הוא, כזה גורלו" מה אעשה אתו כעת ? כיצד אשלחו העירה? הרועה מפחד שאודיסאוס יותקף בעיר.. אך גם לגבי טלמכוס מפחד.. ועל כן אומר לו :,אולי עדיף שתשאר בחווה".
ואימי.?..שואל טלמכוס, "אם יהיה צורך אטפל ואקבל ,אך מעדיף שיישאר בחווה ואתה תדאג לו" אומר הרועה. בין המחזרים בטח עדיף שלא יבוא .לא הוא ולא אתה.
אודיסיאוס גם הוא מתבטא וכואב על סיפור המחזרים ששומע מטלמכוס .שאלתו לטלמכוס :, האם מרצון אתה כך נירמס על ידי הרשעים ? או בהשפעת אחד האלים? הוא מביע את דעתו ,נחישותו וכוחו להתקיף את המחזרים בלי עדין להתגלות. ואז טלמכוס מתפתה לספר לו את כל מה שקורה בארמון.. הכול קשור הוא אומר לאודיסיאוס בעזיבתו של האב ,האבא שלי את בנו היחיד .
טלמכוס שולח עם הרועה מסר לאמו שהוא בחיים ונשאר לבד עם הנוכרי (אודיסיאוס) בבקתה. הרועה מתייעץ, האם לדווח גם לסבא, לליארטס הזקן אביו של אודיסאוס שהגעת ? טלמכוס מציע שישלחו מטעם אמו סוכנת להודיעו.
לפני פגישת האב והבן אתנה מופיעה בדמות אישה המתגלה רק בפני אודיסיאוס זה הוא האב הנוטש הלוחם התחבולן שצריך את ההכוונה של האנימה אל הבן . בגבותיה היא רומזת לאודיסיאוס שיצא ומתקשרת עמו. זהו, זה המועד. היא מצווה עליו :"ספר לבינך"…. "תכננו יחד את המטווח והמוות ואז צאו לעיר" ואני היא אומרת על עצמה ,ארחק מכאן כי אני תאוות קרב ובמקרה זה לא יהיה טוב.
אתנה הופכת את אודיסיאוס לאיש צעיר יותר ומלא חיים . ולכן מול בנו הוא אינו מופיע כזקן.
טלמכוס, כאשר רואה אותו כך כצעיר ומלא און, פוחד שעומד לפניו אל משליטי השמיים . ועל כן מבקש ממנו שיחוס עליהם. זוהי סצנה קצת יותר אדיפאלית שהאב בה מופיע כאל.
אודיסיאוס מתגלה בפני בנו," אני אביך זה שלמענו אתה אבל וגונח נחשף לפגיעת אנשים וסובל ללא הרף!" (שורה 185) .הוא מנשק לו ודמעה צנחה מלחיו.. כי קודם כבש רגשותיו.
טלמכוס פוחד להאמין ומטיל ספק בגלל מעשה האלה והשינויים שרואה (205) ."שום אודיסיאוס לא יגיע עוד לכאן "הוא פותח ואומר ..(205) ואז מתואר מפגש רגשי חזק מלווה בבכי גניחות ודמעות (215) וטלמכוס ממשיך להתעניין ושואל את האב מי הביא אותך לכאן?
ואז האבא מספר כיצד הפאייקים הביאו אותו עם מתנות ועוד…
אודיסיאוס מספר לו את עצות אתנה והם חושבים ומתכננים יחד כיצד להתגבר על המחזרים. על אויבים משותפים מבית.
טלמכוס דווקא מנסה לקרקע את אביו ולחבר אותו למציאות, כי המחזרים רבים והם רק שניים !
אתנה וזאוס בעדנו אומר אודיסאוס, ושואל ומי עוד אפשר להוסיף?
אודיסאוס מספר לבנו את תכנית הקבצן המושפל אותו ישחק מול האנשים בתחילה ! "עליך להתאפק ולא להגיב כאשר יתעללו בי"…אומר לבנו. כמו כן יש לאודיסאוס תכנית להוצאת הנשק מן הארמון בערמה…מתוך תירוץ שאינם כשירים עוד ורק להשאיר שתי חרבות ושתי חניתות "לי ולך" וכאן אנו רואים כיצד נוצרת ברית גברים שמחזקת את הקשר בין אב לבנו :
"אם באמת אתה בני ואכן מדמי נעשית .".. (300) הם נשבעים כביכול אחד לשני לשמור סוד לבדוק את יושרן דווקא של השפחות. הקשר הגברי מול הנשי מופיע כאן . מי חש כלפינו כבוד וכו' ומי לא, מי ירא ומי מזלזל . לגבי הנשי מסכים טלמכוס לברית אך לגבי העימות עם הגברים מטיל ספק .מה שמשמח שלבן בכל זאת יש לו דעה משלו ומטיל ספק אם מול כל הגברים יוכלו לעמוד .
המחזרים קצת מתייאשים מזה שטלמכוס חזר ממשימתו ולא ברור אם האלים לצדו! חלקם זוממים בכל זאת לחסלו. הם מתלבטים, פוחדים מן האלים ובכל זאת חושבים שאם הצליח לחזור לביתו הפתרון צריך להיות מוות.
פנלופה מתעמתת עם המחזרים כאשר שומעת על הרצון להרוג את בנה. היא תוקפת ישירות את אנטינואוס. (שורה 419 ) ואורימכוס כביכול תומך בה.
כאשר חוזר אומאיוס לבקתה אתנה הופכת את אודיסיאוס חזרה לזקן. שמה סחבות על גופו . הם הולכים לישון ואחרי המפגש המוצלח הם מקבלים את מתת השינה.
טלמכוס מנשק את אודיסאוס ואתנה ברקע
[1] הנשר הוא גם מסימניו של זאוס