במדור זה נרצה לעסוק בנושא משמעות ופירוש החלום ודרך הבנתו . נתייחס לחלומות ופירושם גם עבור אנשים שאינם נמצאים בתהליך של טיפול ומעוניינים להבין מהו חלום, כיצד ניגשים אליו ומה אפשר להבין וללמוד על עצמינו גם מתוך החלומות שלנו אבל גם מתוך עיסוק בחלומותיהם של אחרים.
את משמעות ופירוש החלום נקבל כבר ישירות מסיפור החלום הגלוי כמו שהוא. נתייחס אליו כאל סיפור שיש לו מבנה תוכן ולעיתים קרובות גם פתרון ובכל מקרה קיים בו תמיד מסר מתוך הלא מודע עבור החולם.
ותחילה ניתן מבוא קצר על החלום על פי פרויד ויונג חלוצי הפסיכואנליזה ומיצבי החלום על מפת הפסיכולוגיה המודרנית.
אין ספק שהקרדיט הראשוני והחשוב מכל על מחקר החלום ראוי לזיגמונד פרויד וראייתו הפסיכו דינאמית. הוא שהפך את עולם החלומות לשדה נרחב של מחקר מדעי- "עבודת החלום" ופירוש החלום כמו שקרא לכך .
זה הוא שהפך את החלום לעולם שראוי להתייחס אליו באופן מדעי ועל כן רציני לתקופתו .כדי להיכנס בהמשך לתורת החלומות של יונג, אוסיף, כי בהקדמה לספר פרוש החלום מדגיש פרויד , עד כמה בעולם העתיק והלא מדעי שייך היה החלום לתחום התופעות העל טבעיות, לשדים ולאלוהות .
הוא פרויד, כממשיך דרכו של אריסטו, מוציא אותו מרשותם של האלים ומתוצרי האלוהי ,זאת למרות שהוא מאמין שהאדם קשור או דומה לאלוהי.
פרויד כאריסטו יטען שאם כבר היינו מסכימים לשייך את החלום לממד לא רציונאלי ,הוא היה מעדיף להתייחס אליו כאל דמוני, כשטני ולא אלוהי כי כך אופייני יותר לטבע. בכל מקרה פרויד רוצה להוציאו גם משם ולעשות את התוכן הבלתי קריא למובן ומלא משמעות .
זה פרויד אם כך שגילה את החלום כפתח, כדרך המלך ללא מודע ולטראומות המודחקות שבתוכו. כעולם שבו שליטים חוקי הלילה ,תהליכים ראשוניים, לעומת חוקי היום שבהם שולטים התהליכים המשניים הרציונאליים של האני המציאותי.
החלום יטען פרויד, הוא תוצר של מספר לא מבוטל של תהליכים ובבסיסו הוא ניזון מעולם של משאלות ודחפים אסורים .התהליכים בעזרתם נוצר החלום דומים בבסיסם לעבודת האני האנושי המתוחכם הרוצה בו זמנית גם להצפין להסתיר ולהתגונן גם לשחרר וגם בסיומו של לילה לגלות והכל ביחד. אי לכך ההתייחסות לחלום הינה כאל כתב חידה מרתיע ומושך כאחת שעלינו לפענח כבלשים.
אפילו הסמלים כמו אמצעי הגנה אחרים ,התקת דמויות ומצבים ועיבוי של תכונות בשפת החלום ,הם אמצעי הגנה בפני חשיפת התוכן לאדם עצמו חשב פרויד.
יונג שהוקסם מפירוש החלום של פרויד בזמנו, למד ממנו את התורה עד 1913 ועם הראייה המורחבת הפסיכו דרמטית שלו את הנפש (הנפש בנויה מחלקים רבים המקבלים צורות אנושיות וחייתיות שיש ביניהן יחסי גומלין) ופיתוח השפה הסימבולית מעבר לשפת הצפנה, הרחיב את משמעותו למקומות חדשים –ישנים:
החלום על פי יונג למרות עושרו ואוצרותיו ברגשות, דחפים, תמונות ומסרים הוא אינו תוצר של "עבודה" במובן ה"אני" האגו האנושי זה שמתפקד בהיותנו ערים, אלא משהו ספונטאני סמלי שנוצר על ידי העצמי –המכלול ,הנפש כולה היוצרים אותו . על כן זה נוצר בשפה ארכאית ,ויזואלית עם הרבה דימויים ראשוניים.
הכוח היוצר של החלום אינו רק דחפים יצריים ומשאלות הרוצים להשתחרר ולהתפרק ,אלא גם אותו צורך של הנפש האנושית לשמירה עצמית ,הדחף האישי להתהוות האני והעצמי השלם ,ועזרה פנימית בלהיעשות עצמך ולהתממש .
אחרי שפרויד הוכיח את האג'נדה המדעית פרופר ואת אופיו הכובש של האני המודע, יונג מכניס למשואת יוצרי החלום את הציר שבין חלק האני והתודעה והעצמי-המכלול ומערכת היחסים ביניהם . יש יחסים ,יש שיתוף פעולה ולעיתים יש פיצול בין מה שמודע ומה שלא מודע ,גם ביצירת החלום וגם בפירושו . בעקרון יש ליצור סינתזה ומשהו משהו חדש ביניהם.
•הוא מכליל בחלום גם את הגבוה ,הנשגב וגם את הנמוך הדמוני .הוא עושה זאת דרך שילוב האספקטים הגבוהים רוחניים עם הנמוכים היצרים הקיים בנפשו של האדם וכך מחזיר את מה שפרויד באופן זמני הוציא.
•הוא לא מתייחס לכוחות אלוהיים או דמוניים כחיצוניים לאדם ומושתלים בתוכו ומופיעים בחלום , אלא מכיר בכוחות פנימיים בעלי עצמה על-אנושית, הנובעים וקיימים מתוכה של הנפש האנושית ,לטוב ולרע.
•הכיבוש המדעי רציונאלי את האי רציונאלי חשוב במידה מוגבלת אומר יונג, ומעבר לכך חשוב המפגש המחבר ,החתונה הפנימית של אספקטים מתוך התודעה עם אלמנטים מתוך מה שלא מודע .
ולמרות התרחבות התודעה עוד ועוד תמיד יישארו בנפש חלקים לא מודעים .
וכמה ציטוטים מתוך שפתו הסימלית של יונג
החלום הוא כמו דלת קטנה לחלקים הכי נסתרים וסודיים של הנשמה הרוח, ולא רק הנפש . "פתח אל הלילה הקוסמי שהיה הנפש הרבה לפני שהייתה תזה מודעת של האני המתפתח מאוחר יותר".
"יש רובד עצום שיישאר נפש לאו דווקא מודעת , לא משנה לאן שהאגו יגיע……"
"תמיד יבואו לידי ביטוי ,הדמיון והאמת האוניברסאליים ,האדם הנצחי, הגר בחשכת הלילה הקדמונית-שיונג מכנה העצמי הגדול , שהיא תבנית מולדת בעלת איכות שמעבר ".
"בתוך עולם ראשוני זה ,האדם נשאר שלם ,השלמות בתוכו, הוא בלתי מופרד מהטבע ,עירום ויחסית חשוף מכל אגו."
יונג טוען כי עקב השתתפותו המועטה של האני המודע ביצירת החלום ,ניתן לגשת לחלום לא ככתב חידה בלשית, אלא כיצירה מורכבת של הלא מודע .
ניתן להתייחס לחלום כאל מסר, כדוגמת העולם העתיק שהתייחס אליו כמסר מן האלים, אך אנחנו נתייחס אליו כתוצר הנטען ומגיע מן השלם ,משהשלימות הכוללת גם את הגבוה –הרוחני רגשי וגם מן הצד האחר, הנמוך יותר שבתוכנו הדחף והיצר .
החלום מגיע ונטען מתוך מכלול הנפש ובנוסף על תפקידו בוויסות ובשחרור דחפים ומלוי משאלות ,הוא בעל פונקציות רבות של שמירה על האיזון הנפשי, של ריפוי, של מסרי הזהרה ,של עימות ושיקוף עצמי ושל מסרים פנימיים על ניתוק קיים ועל צורך השעה בחיבור.
עם ראייה נרחבת שכזו של החלום ,וכמו שג'ימס הילמן מכנה אותה דרמה של מפגש עם העולם שמתחת , ועם ויתור על החלוקה המסורתית של המסר לחלום גלוי וחלום לסמוי ,נוכל לומר כי החלום כמעט באופן "מיסטי" מראה לנו את עצמנו מנקודת מבט הרבה יותר שלימה וגבוהה מאשר האני היומיומי מסוגל.
ואני אוסיף :לא רק שנראה עצמנו ..דרך החלומות מנקודת מבט גבוהה ושלימה יותר .אלא שניכנס לעולם אשר יכול להפגישנו עם כוחות חדשים כביכול שאיננו יודעים או מכירים בתוך עצמינו .
יש חלומות שנוכל לכנותם משלימים, כאילו שיראו לנו את עצמנו ממקום חדש ובלתי ידוע ולא תמיד מחמיא או משמח .
יש חלומות שכינויים מפצים ,כי דרך הדמויות שנפגוש ,המצבים השונים בהם נהיה וחווית סיפור החלום ופתרון החלום, יכולים גם להפגישנו עם כוחות חדשים ועם חלקים אבודים או חדשים בתוכנו.. חלומות מפצים אילו יכולים להביא להתרחבות ,לעבוד פחדים ולעיתים גם להתאזן עם דחפים ומשאלות .
התמונה שניראה את עצמנו על פי החלום, לא תמיד נעימה והכוחות הללו שבאים מן הלא מודע במיוחד מתוך ה"צל " שלנו לא תמיד ידידותיים בתחילה. ואפילו יכולים לעורר אימה ,פחד ,יראה או התפעלות אך תמיד נוכל להפיק ממנו דבר מה חיוני עבורינו ועבור תודעתינו
