סיפור הנרטיב של עצמינו :האם לספר את הנרטיב של עצמינו מתוך אגו ,מתוך התרברבות של גבורה, או האם לתת מקום לכל האספקטים ולהיות מרוכזים בהבנה אמיתי של עצמינו מתוך אמפטיה …
שיר 9 –הקיקלופ
בהמשך כפי שראינו, מספר אודיסאוס לפאייקים -השייטים ולמלכם את התלאות שעברו עליו מהתחלה מסוף המלחמה ועד היום.
לפני שמתחיל לספר הוא מתרגש ובוכה ומלך הפאייקים מבחין בזאת ומבין שיש כאן סיפור.
תיאור הבכי של הגיבור הפוסט טראומטי מהמלחמה גם הוא מעניין: המשורר מתאר זאת כמו בכי של אישה הצופה בבעלה הגוסס ומוציא נשמתו. בתיאור היא מחבקת אותו ובאותו זמן הם מכים אותה על גבה : יש פה חיבור בין כאב סבל ואהבה .
מלך הפאייקים, שמבטיח להסיעו בדרכו הביתה, מבקש מאודיסאוס שיזדהה, שייתן את שמו ,שם ארצו ,עמו ועירו. כי נאמר שרק כך עם ידיעת הזהות מובילות אותנו הספינות . רק כאשר בן אדם יודע זהותו יוכל לדעת לאן עליו להגיע .
הספינות המיוחדות שהן בעלות חוש הובלה וקריאת מחשבות המלחים דורשות מחשבות ודמיון .
המצב לא קל כי יש מצבים בהם מתעורר של זעם פוסידון על כך שהם הפאייקים השייטים מעבירים אנשים בטוב מדי וללא כל נזק. וזה פוסידון אל הים אינו אוהב .כביכול המסע דורש מאמץ לצד הדמיון והזהות.
יש הזמנה חוזרת של הספנים לאודיסאוס העושה את המסע לספר את הסיפור :של המקומות , האנשים ושל העמים שעבר מאז המלחמה . יש גם אמונה במעשי האלים . לפאייקים המובילים יש סקרנות גדולה למה בוכה על מי בוכה . אנו למדים על האלים ותפקידם, על רגשות ,על ידידות ונאמנות מעבר לקשרי דם.
לאחר שאודיסאוס חושף את זהותו מספר על נדודיו הוא בהכרה מלאה שזהו המסע שהאל זאוס יעד לו.
אודיסאוס מתחיל את הסיפור, הנרטיב בדומה למה שעושה ולומד אדיפוס: ממקום הולדתו ועד מהיכן הגיע, מאיפה יצא ועזב תוך הדגשה שלשם ,הביתה , יהיה המקום החשוב לו להגיע. בתחילת הסיפור הוא שם דגש ראשית על הבית, על המשפחה ,נוף הילדות כי לשם מתגעגע ורק אחר כך עובר לדבר על המסע כשלעצמו.
הסיפור של סוף המלחמה מתחיל מן הקרב הקשה בעיר הקיקונים: הוא מספר על שוד וביזה
ובסוף הקיקונים התגברו עליהם ואחרי הקטל שעברו הפליגו מעט והאל זיאוס די התאכזר להם.
על פי סיפורו, הרוח סוחפת אותם ואודיסאוס עם עוד קומץ של אנשים מטלטל בים ומגיע לארץ אוכלי הלוטוס .
ארץ שבו אוכלי הלוטוס גורמים לך לשכוח את המסע אל הבית. גורמים מטשטשים שהופכים במקום עץ הדעת לעץ הלא לדעת, לשכוח, להתבלבל.
מה פירוש של לשכוח את המסע הביתה ולמה הנודדים בתחילת המסע בוכים? למה ההפך מפרי עץ הדעת. זהו אחד מן המסיחים בדרך .
(שורה 95 )
ואז אודיסאוס וחבריו מגיעים לעם שחצני וחסר חוק- הקיקלופים –עין טבעת
הקיקלופים : היצורים יצריים חסרי המודעות והפרספקטיבה מפלצות בעלי עין אחת. עם בטלני ,שחי בזכות האלים וללא חוקים ובוודאי לא פטריארכליים . ליד אדמתם של הקיקלופים מצאו אי מיוער המתואר כגן עדן. לא ברור שם איזה אל שמוביל אותם ומצד שני יש שם הכול .
אודיסאוס עושה סיור בארץ הקיקלופים. ומגיע למערה.
הוא לוקח אתו יין טוב כי חש שיפגוש ביצור פרא שאינו מכיר לא חוקים ולא נוהג .והוא אכן פוגש אחד.
הוא בוחר להתעמת עם הענק הזה.
אדיסאוס ואנשיו אוכלים ושותים בשטח הקיקלופים כבתוך שלהם ומחכים לענק. פוליפמוס –המפורסם .
בשיר מתוארים פעולותיו של הענק :חליבה סגירת המערה הבערת אש . ומי אתם ?שואלים היצורים "כזרים נושאים הרס?" מתעוררת אימת המפלצת . אודיסאוס עונה בקור רוח: "כנראה האלים תכננו שנגיע, . האלים אמרו לנו"
מתברר שהקיקלופ לא לזאוס מציית ובכלל לא מפחד מהאלים הברוכים והחלשים.
אודיסאוס מנסה להערים עליו ולהסתיר ממנו את דבר הספינה שיש להם . אך פוסידון הרס והקיקלופ שהוא למעשה בנו משתולל.. ואוכל אדם.
אודיסאוס מתכנן להתנקם בקיקלופ ומחכה לשעת כושר . מוצא קורה מעץ זית משחיז ומלבן באש.
אודיסאוס מציע לו יין והקיקלופ מתענג ורוצה עוד. אודיסאוס משטה בו וכאשר שואל מי אתה לועג ומציג עצמו כ"שום איש " . בשינה שאחרי היין ,תוקע אודיסאוס את מוט העץ בעינו של הקיקלופ . הקיקלופים שומעים צעקותיו : ׳שום איש ׳ לא הורג אותי בכוח אלא בערמה". חבריו מציעים לו להתפלל לאל פוסידון אביו ולהבין שאת זאוס א"א לעורר ולהפסיק מהמחלה ששלח. אודיסאוס צוחק לעצמו ומרוצה שהצליח לשטות בקיקלופ .
אודיסאוס הערמומי והמנופח מטכס עצה כיצד להיחלץ מן המערה בה נלכד, יש לו רעיון: הוא יוציא את אנשיו מן המערה כשהם נצמדים לבטנם של האיילים ! פוליפמוס הקיקלופ יבדוק את האיילים מעל גבם ולא יחשוב כלל כי החיילים נמצאים מתחת וכך "גם אני אצא צמוד לבטנו של האיל אשר תמיד היה הראשון בחבורה" כך אומר. וכאן נשמע קולו של פוליפמוס הסובל (שורה 445 עד 455) .
אודיסאוס יוצא מנצח אך גם מתנצח ומתגרה באלים ! הוא שואג אל הקיקלופ ומנסה להשפיל אותו על כך שהתנהג בברבריות אך תוך כדי כך גם מתגלה ההיבריס של אודיסאוס המנצח וכאשר מזדהה ומתפאר הקיקלופ ,מתברר שפעם קיבל הקיקלופ נבואה מטלמוס נביא שבא לגור בין הקיקלופים! הנביא הזה היה עד להתנהגות לא ראויה של פוליפמוס . פוליפמוס היה מאוהב בנימפה בשם גלטיאה והיא נדחתה מכיעורו והייתה מאוהבת בAcis סטיר שפוליפמוס ניסה לחסלו . אך האלים עזרו לו לעבור מטמורפוזה לאל נהר . והנה הנבואה התקיימה ופוליפמוס שהזמין את אודיסאוס בתחילה להתארח , מנסה עדין להשלים אתו ולהזמינו (שורה 515) . וכאשר אודיסאוס ממשיך לקלל וללעוג וכנראה טוב לו מוגן להיות בשם של "שום איש" (שורה 524) אכן מתפלל פוליפמוס לפוסידון אביו ומבקש נקמה . (שורה 530) הנבואה והנקמה עומדות מול חוסר האירוח והאכזריות .
אך בכל זאת עכב ההיבריס של אודיסאוס, תפילתו של הקיקלופ מתקבלת במקרה הזה. אודיסאוס עם ההיבריס ,הערמומיות וצורך הנקמה ,אינו מתקבל ויצטרך לשלם על כך ביוקר . מדוע ? כיצד ניתן להבין זאת כקשור למסע הביתה ? אודיסאוס צריך לשלם על התנהגותו הגרועה ולנדוד כעונש עוד 10 שנים . ה"שוויץ", הערמומיות, ההזדהות המיותרת רק כדי לא להישאר שום איש ,הנרקיסיזם שלו הם מה שמפילים אותו ומאריכים מאד את המסע.